מיקרופדיה תלמודית:הביננו
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - תפילה מקוצרת מברכות אמצעיות של שמונה עשרה, שמתפללים אותה לפעמים במקום ברכות אלו בתפילת שמונה עשרה
מהותה ודינה
מהותה
תפילת הביננו היא מעין תפילת שמונה עשרה (ראה ברכות כח ב, ושם כט א. וראה להלן), ונקראת לפעמים גם תפילה קצרה (ראה ברכות ג א, ורש"י ד"ה תפילה, ועוד ראשונים שם), אף על פי שרוב פעמים תפילה קצרה נקראת תפילת צרכי עמך מרובים וכו' שמתפללים במקום סכנה (ראשונים שם, וראה ברכות ל א. וראה ערך תפלה קצרה).
התפילה שבכל יום
בנוסח התפילה שבכל יום נחלקו תנאים:
- רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה[2];
- רבי יהושע אומר, מעין שמונה עשרה;
- רבי עקיבא אומר, אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל שמונה עשרה, ואם לאו - מעין שמונה עשרה (ברכות כח ב).
וכתבו ראשונים, שלדעת רבי יהושע יכול להתפלל מעין שמונה עשרה בכל זמן שהוא טרוד (אור זרוע א צ; מאירי ברכות שם ד"ה אמר), ולרבי עקיבא דוקא כשטרדתו מעכבתו מלכוין (מאירי שם).
להלכה רוב הפוסקים פסקו כרבי עקיבא (פירוש המשניות לרמב"ם ברכות ד ג; מאירי שם; כסף משנה תפילה ב ב, בדעת הרמב"ם; באור הגר"א או"ח קי סק"ב, בדעת השו"ע. וראה אור זרוע שם שפסק כרבי יהושע).
מעין שמונה עשרה
מהו מעין שמונה עשרה, נחלקו אמוראים:
- לדעת רב, אומר מעין כל ברכה, היינו שאומרן בקיצור (ברכות כט א, ורש"י ד"ה מעין) - יש מפרשים שמקצר את סוף הברכות, כמו: אתה חונן לאדם דעת, ברוך אתה ה' חונן הדעת, וכן כולן (פירוש המשניות לרמב"ם שם; שיטה מקובצת ברכות שם ד"ה מאי; מאירי שם ד"ה לא הותר, בשם פסקו רבים); ויש מפרשים שמקצר תחילת הברכה, כמו: חננו מאתך דעה בינה והשכל, ברוך אתה ה' חונן הדעת (אור זרוע א צ, בשם רבינו חננאל; ערוך ערך עין; ר"ש סיריליאו ירושלמי ברכות ד ג, בשם הגאונים), ושלש ברכות ראשונות ושלש אחרונות אומר בשלמותן (פירוש המשניות לרמב"ם שם; אור זרוע ור"ש סיריליאו שם).
- לדעת שמואל מעין שמונה עשרה הוא הביננו (ברכות כט א), ואומר שלש ברכות ראשונות ושלש אחרונות כסדרן (שם ל א, וראה רש"י כט א ד"ה הביננו), ובאמצע אומר הביננו, שיש בה מעין כל הברכות האמצעיות, וחותם בשומע תפילה (שם כט א ורש"י).
הלכה כשמואל (רמב"ם תפילה ב ג; טוש"ע או"ח קי א. וכן ראה רי"ף ורא"ש ומאירי ברכות שם, ואור זרוע שם).
יש מהראשונים כתבו שאם אינו יודע נוסח הביננו יכול לעשות כרב (מאירי שם, שכן פסקו רבים); ויש שכתבו שהלכה כשמואל, אבל אם מתפלל כרב כל שכן שעושה יותר טוב (אור זרוע שם, ראה להלן).
רק בשעת הדחק
אביי היה מקלל למי שהיה מתפלל הביננו (ברכות כט א), לפי שמדלג הברכות (רש"י שם ד"ה לייט). ופירשו ראשונים שהיה מקלל את המתפלל בעיר (הלכות גדולות ברכות ד; תוספות שם ג א ד"ה היה, ושם כט א ד"ה לייט; שיטה מקובצת שם כט א ד"ה מאי), או שהרגיל עצמו להתפלל הביננו בלא אונס (סמ"ג עשין יט; הגהות מיימוניות תפילה ב ב, בשמו. וראה כסף משנה שם, בשם ה"ר מנוח), אבל מודה שמותר כשהוא בדרך או בשדה, או כשהוא אנוס וטרוד (ראה במקורות הנ"ל).
ואף האמוראים שאמרו שבכל השנה מתפלל אדם הביננו (ראה ברכות כט א), לא אמרו אלא בשעת הדחק (רי"ף ברכות יט ב; רא"ש שם ד יג). ויש מפרשים שהם סוברים שאפילו בעיר מותר להתפלל הביננו (שיטה מקובצת שם ד"ה לייט; הגהות מיימוניות שם, בשם ר"י), אבל לדעת כולם הלכה כאביי (ראה בכל המקורות הנ"ל).
ולפיכך לא יתפלל אדם הביננו אלא בשעת הדחק, כגון שמהלך במדבר (רי"ף שם; רא"ש שם יח), או שהיה טרוד או שקצרה לשונו מהתפלל (רמב"ם תפילה ב ב; ארחות חיים תפילה קיא; כלבו יא), או במקום שירא שיפסיקוהו, או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפילה ארוכה (תלמידי רבינו יונה על הרי"ף ברכות ג ב ד"ה היה; מאירי ברכות ג א ד"ה ממדות; שו"ע או"ח קי א, כפירוש המגן אברהם שם סק"ב. וראה טור שם), אפילו שהוא בעיר (תלמידי רבינו יונה שם. וראה באור הגר"א שם סק"ב).
וכתבו אחרונים שאם השעה עוברת אף זה כשעת הדחק לתפלת הביננו (מגן אברהם שם סק"א, בשם כנסת הגדולה; שו"ע הרב שם א; משנה ברורה שם סק"א).
התפלל שלא בשעת דחק
עבר והתפלל הביננו שלא בשעת הדחק - יש סוברים שיצא בדיעבד, ואין צריך לחזור ולהתפלל (משנה ברורה קי סק"א, בשם כמה אחרונים); ויש סוברים שאף בדיעבד לא יצא (אליה רבה שם סק"א).
פועלים
הפועלים כשהם נוטלים שכר פעולתם מלבד סעודתם וצריכים למהר המלאכה, מתפללים מעין שמונה עשרה (ברכות טז א, ורש"י שם; רמב"ם תפילה ה ח; טוש"ע או"ח קי ב), שפועלים דינם כשעת הדחק (טור שם).
וכתבו הפוסקים שעכשיו השוכר פועלים מסתמא על דעת כן שוכרם שיתפללו כתיקונם (הגהות מיימוניות ברכות א יז; בית יוסף שם, ושו"ע שם ב, וראה באור הגר"א סק"ו. וראה ערך ברכת המזון. וראה להלן על תפילת הביננו בזמן הזה).
כשחלפה שעת הדחק
מי שהתפלל הביננו בדרך, אינו צריך לחזור ולהתפלל שמונה עשרה כשמגיע לביתו (ברכות ל א; טוש"ע או"ח קי א), ואינו דומה לתפילה קצרה שאדם מתפלל במקום סכנה (ראה ערך תפילה קצרה), שבתפילה קצרה אינו מתפלל כלום מתפילת שמונה עשרה, מה שאין כן כשמתפלל הביננו (ברכות שם, ורש"י ד"ה וכי מטי).
בעמידה
הביננו צריך להתפלל בעמידה (ברכות שם; טוש"ע שם. והרמב"ם השמיט), כיון שיוצא בה ידי תפילה (שיטה מקובצת שם ד"ה הביננו).
ואף על פי שגם בתפילה גמורה יש מקילים כשהוא בדרך (ראה ערך תפילה), הרי זה מפני שהיא ארוכה ויש בה ביטול דרך (תוספות ברכות ל א ד"ה מסמך; מרדכי שם צז), או מפני שיהיה טרוד מחמת העיכוב ולא יכוין, אבל הביננו אינה ארוכה ויוכל לכוין (רא"ש שם ד יח; מאירי שם ל א ד"ה ולעולם, בשם תוספות; בית יוסף או"ח קי; מגן אברהם שם סק"י). ויש מפרשים שבמקום יראה וסכנה שדעתו מעורבבת אף הביננו יתפלל מהלך, ושלא במקום יראה אף שמונה עשרה מתפלל מעומד (מאירי שם ד"ה ומה וד"ה ולעולם)[3].
ויש מי שכתב שלא אמרו הביננו מעומד אלא בעיר, אבל בדרך אף הביננו מתפלל מהלך (פרי חדש צד ט, ושם קי א).
מקום סכנה
נוח לו לאדם להתפלל בדרך הביננו מלהיכנס לחורבה ולהתפלל שם (ראה ברכות ג א, ומאירי שם).
בימינו
בזמננו אין נוהגים להתפלל הביננו (באור הלכה קי ד"ה או; ערוך השלחן או"ח שם ו), שאם כן לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מחמת רוב הטרדות בימינו (באור הלכה שם); ועוד, שעכשיו בכלל אין אנו מכוונים כל כך, ואין צורך בהביננו (ערוך השלחן שם, וכעין זה בביאור הלכה שם).
זמנים שאין לאמרה
מוצאי יום הכפורים
במוצאי יום הכפורים נחלקו תנאים:
- לחכמים התירו לצאת בהביננו במוצאי יום הכפורים (יומא פז ב, ונדה ח ב) מפני הטורח (רש"י יומא שם ד"ה שבע), היינו טורח הציבור מפני התענית (תוספות ברכות כט א ד"ה ונכללה; רא"ש יומא ח ב. וכן בירושלמי תענית ד א), או מפני שצריך להכין סעודה שהוא יום טוב (תוספות ישנים יומא שם ד"ה שצריך), ויש מפרשים שעדיין הוא תענית וחשוב כיום הכפורים ומתפלל שבע ברכות, ולפי שכבר פנה היום מתפלל מעין שמונה עשרה (רשב"ם בתוספות יומא שם ד"ה מתפלל).
- לרבי חנינא בן גמליאל מתפלל שמונה עשרה שלמות, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת (יומא ונדה שם. וראה ירושלמי ברכות ד א וג, ותענית ב ב, וקרבן העדה תענית שם ד"ה ובמוצאי).
מוצאי שבת ויום טוב
וכן נחלקו אמוראים במוצאי שבת ויום טוב:
- לרב נחמן אמר שמואל, אין יוצא בה מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת (ברכות כט א), וכן סוברת ברייתא בירושלמי (ברכות ד א, ותענית ב ב, כפירוש הר"ש סיריליאו ונועם ירושלמי תענית שם[4]. וראה להלן במוצאי תענית ציבור).
- מר זוטרא הקשה עליו שהרי יכול לכלול הבדלה בהביננו ולומר הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קודש לחול (ברכות שם).
ואף שמדברי רבי חנינא בן גמליאל מתבאר שאין לכלול הבדלה בהביננו, אין זה אלא לדעתו שבכל השנה אין מתפלל הביננו, ואין לשנות במוצאי יום הכפורים (תוספות ברכות כט א ד"ה ונכללה, ועוד), או שאם יכלול בה הבדלה יבוא לטעות (רמב"ן נדה ח א ד"ה הא, ורשב"א נדה ח ב ד"ה מפני, בתירוץ א; ריטב"א שם ד"ה מפני, בתירוץ ב), אבל לשמואל הרי בכל השנה מתפלל הביננו ואינו משנה, ולא יבוא לטעות (שם ושם. וראה שם תירוץ נוסף).
להלכה נחלקו ראשונים:
- רוב הראשונים פוסקים כשמואל (רי"ף שם יט ב; רא"ש שם ד יג; תלמידי רבינו יונה על הרי"ף שם; רמב"ם תפילה ב ד; טוש"ע או"ח קי א, ועוד. וכן דעת האחרונים: שו"ע הרב שם א; חיי אדם א כד לא; ערוך השלחן שם ד, ועוד).
- ויש חולקים ופוסקים כמר זוטרא (רשב"א ברכות שם ד"ה מתקיף, כדעת רי"ץ גיאת; מאירי שם, בשם קצת גאוני ספרד; שלטי הגבורים שם, בשם ריא"ז; אור זרוע צ).
מוצאי תענית ציבור
אף במוצאי תענית ציבור מתפללים שמונה עשרה (ירושלמי ברכות ד א, ותענית ב ב) ולא הביננו, מפני שצריך לומר עננו בין גואל לרופא (ראה ערך עננו), שהיו אומרים עננו גם במוצאי תעניות (ר"ש סיריליאו ברכות שם)[5].
בימות הגשמים
בימות הגשמים נחלקו אמוראים אם מתפללים הביננו:
- לרב ביבי בר אביי אין מתפללים הביננו, מפני שצריך לומר שאלה (ראה ערכו) בברכת השנים, ואין לכללה בתוך הביננו, שבשאלת טל ומטר שבאמצע התפילה יותר יטעה (ברכות כט א).
- ומר זוטרא הקשה שאף כאן יוכל לכללה בהביננו ולומר "ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר" (ברכות שם), וכן דעת רבי חגי שמזכיר בהביננו גשמי ברכה (ראה ירושלמי ברכות ותענית שם. וראה להלן: נוסחת הירושלמי).
הלכה כרב ביבי בר אביי (רשב"א ברכות שם ד"ה מתקיף; רמב"ם תפילה ב ד; טוש"ע או"ח קי א. וכן דעת האחרונים: שו"ע הרב שם א, חיי אדם א כד לא; ערוך השלחן שם ד; משנה ברורה סק"ה, ועוד), ויש שפסקו כרבי חגי (מאירי בשם חיבורי קצת רבני צרפת).
בטוח שלא יטעה
יש מהראשונים שכתבו שאם בטוח שלא יטעה, בשעת הדחק מותר להתפלל הביננו במוצאי שבת ובימות הגשמים ויכלול בה הבדלה ושאלה (מאירי ברכות שם, לדעת גדולי המפרשים; כסף משנה תפילה ב ד, בשם ה"ר מנוח, הובא במגן אברהם קי סק"ד), ואין הכל מודים בכך (מאירי שם. ובכסף משנה שם: ובקשתי לו חבר ולא מצאתי).
ומהאחרונים יש מצדדים שאף בדיעבד לא יצא, שעבר על תקנת חכמים (ראה פרי מגדים או"ח קי משבצות זהב סק"א; משנה ברורה שם סק"ה בשמו; ישועות יעקב שם סק"ב).
הנוסח
שתי נוסחאות עיקריות יש לתפילת הביננו, אחת בבבלי ואחת בירושלמי, ובכל אחת מהן יש שינויים קלים בראשונים.
נוסחת הבבלי
הנוסח בבבלי (ברכות כט א), והוא הנוסח המקובל בסדורים שלנו, הוא:
הביננו ה' אלהינו (ברי"ף ברכות יט ב: הביננו, ובאבודרהם הביננו: הביננו ה') לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך (בסדר רב עמרם גאון ברכות ובקשות: ליראתך ותורתך; באור זרוע א צ: לשוב ליראתך), ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו (ברמב"ם תפילה ב ג, וסמ"ג עשין יט: ודשננו ושכננו) בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע (ברי"ף ועוד וכן הוא בסדורים: מארבע כנפות הארץ) תקבץ, והתועים על דעתך (במחזור ויטרי מב: בדתך) ישפטו, ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך, ובתיקון היכלך, ובצמיחת קרן לדוד עבדך, ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה[6], ברוך אתה ה' שומע תפילה.
ויש בנוסח זה מעין כל ברכות האמצעיות שבתפילת שמונה עשרה (רש"י ברכות שם ד"ה הביננו; שיטה מקובצת שם; אבודרהם; לבוש או"ח קי א).
נוסחת הירושלמי
נוסח הביננו בירושלמי (ברכות ד ג, ותענית ב ב) הוא:
הביננו (בר"ש סיריליאו שם: הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ובארחות חיים תפילה קיא ומחזור ויטרי: הביננו ה' אלהינו), רצה תשובתנו, סלח לנו גואלנו (בר"ש סיריליאו: וגאלנו), רפא חליינו, ברך שנותינו - בימי הגשמים: בגשמי ברכה, ובימי הטללים: בטללי ברכה - כי מפוזרים אתה תקבץ, ותועים עליך לשפוט (בתלמידי רבינו יונה על הרי"ף ברכות יט ב: בדעתך תשפטם), ועל הרשעים תשית (בר"ש סיריליאו ומחזור ויטרי: תניף) ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך (במחזור ויטרי אין ובחידוש בית מקדשך), ובצמח דוד עבדך[7] (במחזור ויטרי: וכסא דוד מהרה יכון), כי טרם נקרא אתה תענה (בארחות חיים ובכלבו יא מכאן כמו בבבלי), כאמור וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע (ישעיה סה כד), ברוך אתה ה' שומע תפילה (בתענית שם, וכן בכתב יד רומי: ברוך ה' כי שמע קול תחנוני ברוך אתה ה' שומע תפילה, בסידור רש"י: ברוך אתה ה' העונה בעת צרה ושומע תפילה).
ואומר ג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות, ואומר ברוך ה' כי שמע קול תחנוני (ירושלמי ברכות שם. ובר"ש סיריליאו שם אין הברכה כי שמע כו').
הערות שוליים
- ↑ ח', טורים קכ - קל.
- ↑ מלבד פועלים שמתפללים מעין שמונה עשרה (ברכות טז א, וראה להלן).
- ↑ וראה תוספות ומרדכי שם בשם הר"ם מאיברא שכשמתפלל מהלך יחזור בביתו ויתפלל מעומד, וראה ערך תפלה.
- ↑ אבל בחרדים ברכות שם וקרבן העדה תענית שם פירשו באופן אחר.
- ↑ וראה נועם ירושלמי תענית שם שפירש בתענית ציבור גופו, וגם לגירסת הר"ש סיריליאו צריך לומר שהוא הדין בתענית ציבור עצמו. וראה פני משה ברכות שם קצת באופן אחר. וראה קרבן העדה תענית ב ופירוש חרדים ברכות שם ג שפירשו באופן שאינו שייך להביננו.
- ↑ ברי"ף ורבנו ירוחם ועוד, נוסף: טרם נדבר אתה תשמע, ברמב"ם נוסף: כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע (ישעיה סה כד); ברי"ף ורא"ש מסיימים: כי אתה עונה (וברא"ש: הוא העונה) בכל עת צרה וצוקה ופודה ומציל, וכעין זה במחזור ויטרי ורמב"ם וטור ועוד בשינויים קלים.
- ↑ בירושלמי תענית ובכתב יד רומי ועוד אין ובצמח דוד עבדך, וראה ערך שמנה עשרה שיש אומרים שבארץ ישראל לא קבעו ברכת את צמח לברכה בפני עצמה עד לאחר זמן.