הרב יהודה לאון אשכנזי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:22, 13 בינואר 2016 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''הרב יהודא (יהודה) לאון אשכנזי''' הנודע בכינוי '''מניטו''' היה רב, [[קבלה|מקובל]...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 11:22, 13 בינואר 2016 (IST)


הרב יהודא (יהודה) לאון אשכנזי הנודע בכינוי מניטו היה רב, מקובל והוגה דעות בצרפת ובישראל, ממנהיגיה הרוחניים של יהדות צרפת בדור שלאחר השואה.

תולדות חייו

נולד באוראן שבאלג'יר הצרפתית בכ"ה בתמוז תרפ"ב לאביו ר' דוד אשכנזי רבה של אלג'יר, מצאצאי הרא"ש, ולאמו רחל, בתו של רבי חיים אבן טבול שהיה דיין ומקובל באוראן, מצאצאי רבי יוסף אבן טבול, תלמיד האר"י. למד את לימודיו התורניים בישיבת "עץ חיים" באוראו אצל אביו וסבו, שהכניסו אל עולם הקבלה, לצד לימודים כלליים בבית הספר הממלכתי הצרפתי בעיר. בהמשך, המשיך את לימודיו התורניים אצל רבה של אלג'יר הרב פינגרהוט. כמו כן, החל ללמוד פילוסופיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אלג'יר ובאוניברסיטת פריז. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, החלה להתחזק בקרבו זהותו הלאומית-יהודית, והוא הצטרף לתנועת הצופים היהודיים, שם זהכה לכינוי "מניטו"[1] שדבק בו עד יום מותו. בשנת תש"א נשלח ע"י אביו ללמוד קבלה במרקש שבמרוקו. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו באוניברסיטת אלג'יר בשם מדיניות ה"נומרוס קלאוזוס" שהנהיגה צרפת של וישי, לפיה הוגבלה מכסת היהודים הרשאים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, ובשנת תש"ג התגייס ל"צבא צרפת החופשית" ולחם לשחרורה של צרפת. במהלך המלחמה, קיבל מכתב שנכתב אל מדריכי תנועת הצופים היהודיים מאת מייסד התנועה רוברט גמזון ("קסטור"), ובו קרא למשכילי יהדות צרפת לקחת חלק בשיקומה הרוחני של יהדות צרפת המתפוררת. גמזון ביקש מהם, כי כל אחד יקדיש שנה מחייו על מנת לייסד מרכז ללימוד מקורות היהדות, על מנת לנסות ולהבין את משמעות מאורעות השואה, ובד בבד ליצור מנהיגי קהילות שישקמו את החברה היהודית בצרפת[2]. במהלך הקרבות על שחרור העיר שטרסבורג בשנת תש"ה, נפצע ואושפז בבית החולים. עם שחרור מבית החולים, חזר לאלג'יר, שם הצטרף לרוברט גמזון שייסד בשנת תש"ו את "בית הספר ג'ילברט בלוך למנהיגות יהודית צעירה" (ע"ש הוגה החזון ג'ילברט בלוך שנרצח בשואה) באורסיי שעל יד פריז, והיה לבוגר המחזור הראשון בבית הספר. שם פגש את יעקב גורדין, תלמיד חכם מקובל ופילוסוף יהודי יליד לטביה, שנמלט לצרפת. הרב אשכנזי למד מפיו יחד עם קבוצת חבריו בוגרי בית הספר של גמזון, וממנו קבלו את השילוב ההגותי בין המסורת היהודית לתרבות האוניברסאלית. שם, למעשה, התפתחה האסכולה המכונה "האסכולה הפריסאית למחשבת ישראל"[3]. הרב אשכנזי החל לשמש כמורה בבית הספר, ובהמשך הפך למנהלו.

  1. השם לקוח מן המיתולוגיה האינדיאנית, ומשמעותו היא מנהיג בעל עוצמה (גבריאלה בן שמואל, "ההגות ההיסטוריוסופית והיסודות הקבליים בפרשנותו התנ"כית של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)", חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר אילן, אדר תשס"ט (להלן: "בן שמואל"), עמ' 16.
  2. "סוד העברי" עמ' 26.
  3. בן שמואל, עמ' 17-18.