בית חוניו

מזבח - ויש אומרים: בית בצורת בית המקדש ובתוכו מזבח - שבנה אדם בשם חוניו באלכסנדריה של מצרים לשם שמים, ויש אומרים: לשם עבודה זרה.

בברייתא בגמרא (מנחות קט, ב) מסופר: "בשעת פטירתו של שמעון הצדיק אמר להם: חוניו בני ישמש תחתי. נתקנא בו שמעי אחיו, שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה. אמר לו (שמעי לחוניו): בוא ואלמדך סדר עבודה; הלבישו באונקלי (כמין מעיל של נשים) וחגרו בצלצול (בחגורה של נשים) והעמידו אצל מזבח; אמר להם לאחיו הכהנים: ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו - אותו היום שאשמש בכהונה גדולה אלבש באונקלי שליכי (שלך) ואחגור בצלצול שליכי. בקשו אחיו הכהנים להרגו, רץ מפניהם ורצו אחריו. הלך לאלכסנדריה של מצרים ובנה שם מזבח והעלה לשם עבודה זרה; דברי רבי מאיר. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא - לא קבל עליו חוניו, שהיה שמעי אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה, ואף על פי כן נתקנא בו חוניו בשמעי אחיו. אמר לו (חוניו לשמעי): בוא ואלמדך סדר עבודה; הלבישו באונקלי וחגרו בצלצול והעמידו אצל המזבח. אמר להם לאחיו הכהנים: ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו - אותו היום שאשמש בכהונה גדולה אלבש באונקלי שליכי ואחגור בצלצול שליכי. בקשו אחיו הכהנים להרגו - סח להם כל המאורע. בקשו להרוג את חוניו - רץ מפניהם ורצו אחריו. רץ לבית המלך - רצו אחריו; כל הרואה אותו אומר: זה הוא, זה הוא! הלך לאלכסנדריה של מצרים ובנה שם מזבח והעלה עליו לשם שמים, שנאמר (ישעיה יט, יט): ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים".

הרמב"ם (בפירוש המשניות למנחות פרק יג משנה י) מביא את עניין חוניו כדברי רבי יהודה, והוא מוסיף, שבנה בית באלכסנדריה בצורת בית המקדש ובנה מזבח. ברם, לפי המסופר בספר "מלחמות" ליוסף בן מתתיהו, לא חוניו בנו של שמעון הצדיק בנה את הבית אלא חוניו אחר, שהיה מבני בניו של שמעון הצדיק. לפי המקורות, בית חוניו נבנה כמאתיים ושלושים שנה לפני חורבן בית שני, ונחרב על ידי אספסינוס כמה שנים אחריו.

ההלכה היא אמנם כדעת רבי יהודה, שחוניו בנה את הבית והקים את המזבח לשם שמים, אבל הואיל וזה היה בזמן איסור הבמות (ראה: במה), לפיכך מי שהקריב קרבנות בבית חוניו, חייב היה משום שוחט קדשים מחוץ לעזרה. ומכאן - יש סוברים, שחוניו לא הקריב שם קרבנות של ישראל, אלא לבני נח היה מעלה את נדריהם ונדבותיהם. ויש סוברים, שחוניו אמנם עבר על איסור "שחוטי חוץ", והקריב שם קרבנות של ישראל, אלא שהוא לימד גם את המצרים איך להקריב, ואף הם היו עובדים שם לה', ובזה נתקיימה נבואת ישעיה: "ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים".