מיקרופדיה תלמודית:הר הבית

הגדרה^[1] - שטח ההר שבתוכו נבנה בית המקדש

מקומו ומידתו

הר הבית והר המוריה

הר הבית נקרא כך על שם הכתוב נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים (ישעיה ב ב. רא"ש מידות ב א), ובלשון המשנה הוא הר המוריה (רמב"ם בית הבחירה ה א; סמ"ג עשין קסג).

הנכלל בשם הר הבית

הר הבית הוא ההר שעליו הבית בנוי (ערוך הר א), וכולל כל בניני בית המקדש עם כל העזרה ושאר הבתים והלשכות והרחבות (מאירי יומא טז א. וראה ערך בית המקדש)^[2].

במובן המצומצם לפעמים קוראים הר הבית רק לאותו חלק שקדושתו יתרה על קדושת ירושלים ופחותה מקדושת החיל (ראה ערכו) והעזרות (כלים א ח. וראה פסחים סד ב, יומא יב א, ועוד). ולפעמים קראו בשם הר הבית גם לחיל ועזרת נשים עד שער העזרה, שמשם מתחילה קדושת המקדש (ראה רש"י סוטה מ ב ד"ה בעזרת).

מקומו

הר הבית היה לצפון ירושלים (פסקי תוספות מידות ה, וראה רד"ק יחזקאל מ ב, בבנין העתיד. וראה תוספות יום טוב מידות ב א). והוא גבוה מירושלים (ראה חגיגה ב א: לעלות מירושלים להר הבית, וכן ראה תענית כג א, ועוד), וכתבו אחרונים שירושלים עתה גבוהה מהר הבית מלבד מן הדרום, מפני שקרקע הבית הושפלה על ידי הגוים, וירושלים נעשתה תל על ידי החורבן (שו"ת רדב"ז ב תרלט)^[3].

גבוה מכל ארץ ישראל

מפני גובהו נקבע הר המוריה למקום המקדש על פי דוד המלך ושמואל הנביא, שראו ששבט בנימין גבוה מכל ארץ ישראל, שבכולם נאמר בתאור גבולותיהם: וירד ועלה הגבול, ובבנימין נאמר: ועלה, ולא נאמר בו וירד (ראה יהושע טו ח), ובבית המקדש נאמר: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ (דברים יז ח), מלמד שהוא גבוה מכל ארץ ישראל. ובחרו בהר המוריה לפי שנאמר: וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן (דברים לג יב), שצריך שיהיה קצת נמוך מהמקום היותר גבוה, ועוד שקבלה היתה בידם שבית המקדש יהיה בחלקו של בנימין, וסנהדרין שבעזרה בחלקו של יהודה, ולכן בחרו בהר המוריה, שהוא סמוך לגבול יהודה (זבחים נד ב ורש"י. וראה ערך בית דין הגדול וערך בית המקדש).

מידתו

הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה (מידות ב א; רמב"ם בית הבחירה ה א).

יש שכתבו רמז לכך ממה שנאמר באהל מועד: אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים (שמות כז יח), בַּחֲמִשִּׁים - מלמד שחצר המשכן אחד מחלק חמשים שבהר הבית (רא"ש מידות ב א ד"ה הר; הגר"א שם בשם ירושלמי).

ויש שכתבו שלמדו כן מבנין העתיד, שנאמר בו: חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת (יחזקאל מב כ. קרית ספר בית הבחירה שם). אבל יש שפירשו שהקנים שנאמרו שם הם בני שש אמות, ובנין העתיד יהיה גדול פי שלשים ושש מהר הבית הקדום (רש"י יחזקאל שם).

ויש שכתבו שאין זה מידת ההר אלא מידת השטח המקודש, אבל ההר גדול הרבה יותר (פסקי תוספות מידות ה). וכן יש שכתבו שחמשים אמה היה משך ההר מחוץ לכותלי הר הבית (תבנית היכל ב טו, וראה עזרת כהנים מדות ב א ד"ה ת"ק אמה א).

על שיעור זה של הר הבית כתבו אחרונים שאין להוסיף (רש"ש סנהדרין ב א: אולי; אור שמח בית הבחירה ו י; מקדש דוד ב כז). אבל בתוך ההר יש רשות לבית דין למשוך העזרה עד מקום שירצו (רמב"ם שם ו י, וראה ערך עזרות).

חומה

שטח הר הבית המקודש היה מוקף חומה (רמב"ם שם; ערוך ערך הר א: מאירי יומא טז א, ומידות שם), וכן כתוב בבנין יחזקאל: חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב וגו' לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל (יחזקאל שם כ. ראה קרית ספר בית הבחירה שם)^[4]. עובי כתלי החומה כתבו אחרונים שאינו בכלל שיעור ת"ק על ת"ק אמה (תפארת ישראל מידות ב א).

יש מהראשונים שכתב שהחומה היתה במישור שסביב ההר, ויש רחבה בין כותל החומה לרגל ההר, ושיפוע ההר התחיל מן החיל (ראה ערכו^[5]. מאירי יומא שם, וראה גם מאירי מידות ב)^[6].

מידות הר הבית היום

הר הבית היום צורתו דומה לטרפז, אורכו הממוצע קרוב ל-500 מטר, ורוחבו הממוצע קרוב ל-300 מטר. לכל הדעות על אורך האמה, אורך הר הבית היום גדול מחמש מאות אמה. ההסבר הרווח להפרש בין המידות שבמשנה, ובין המידות שלפנינו הוא, כי המשנה מתייחסת להר הבית המקודש, היינו הר הבית שקודש בימי דוד ושלמה, וכמוהו היה גם בתחילת תקופת הבית השני, אולם הר הבית כיום הוא לאחר ההרחבות השונות שבוצעו בו על ידי החשמונאים והורדוס, הרחבות שלא התקדשו בקדושת הר הבית (ראה אוצר ירושלים והמקדש חלק ה בהרחבה. וראה בספר ירושלים בספרותנו לרי"ז הורוביץ עמ' רט ואילך; עיר הקודש והמקדש לרימ"ט ד וה: ומאמר הר הבית וקדושתו בקובץ תורה שבעל פה כרך יא, תשכ"ט).

כתליו

גובהם

כל הכתלים שהיו בבניני הר הבית - חוץ מכותל מזרחי (ראה להלן) - היו גבוהים (מידות ב ד), הפתחים היו גבוהים עשרים אמה, ומעל הפתחים עוד הרבה מאד (רש"י יומא טז א ד"ה כל; רא"ש מידות ב ד ד"ה כל), וגובהם כפי רצונם (מאירי יומא שם ד"ה כל)^[7].

כותל מזרחי

כותל מזרחי היה פחות מעשרים ושש אמה, מפני שהכהן השורף את הפרה (ראה ערך פרה אדומה) מזה מדמה כשעומד בהר המשחה ורואה למעלה מהכותל המזרחי^[8] דרך פתח עזרת נשים את פתחו של היכל (מידות ויומא שם, ורש"י ד"ה ומתכוין; רמב"ם בית הבחירה ו ה. וראה ערך הזאה (כפרה)), וקרקע עזרת נשים גבוהה מהר הבית שש אמות, ופתחה גבוה עשרים אמה, ואם יהיה גובה הכותל המזרחי של הר הבית עשרים ושש אמות, לא יוכל לראות דרך שער עזרת נשים את פתח ההיכל (תוספות ישנים יומא שם ד"ה חוץ).

ויש שכתבו שכותל המזרחי היה גבוה שש אמות, כמו שכתוב בבנין העתיד, ועולי הגולה עשו כדמות שראו בבנין יחזקאל לעתיד בקצת הדברים (רד"ק יחזקאל מ ה).

ויש שכתבו שהיה נמוך מעשרים אמה (פירוש המשניות לרמב"ם מידות ב ד. וראה רש"ש ועזרת כהנים שם, בדעתו).

הכותל המזרחי היה נמוך כל אורכו (עזרת כהנים שם, על פי פשטות כל המפרשים). ויש שכתב שלא היה נמוך אלא מול שער ההיכל (תבנית היכל ספר ב כב).

הכתלים כיום

הכתלים שרואים כיום, כתבו ראשונים שהם מחומת הר הבית, ולכן מותר להתקרב לתפילה והשתחוייה עד הכתלים (כפתור ופרח ו^[9]; שו"ת רדב"ז ב תרצא^[10]; פאת השולחן ג יב, וראה שם בבית ישראל ס"ק כו).

חומות הר הבית שבימינו ברובם הם מהרחבתו של הורדוס להר הבית שבנייתה נמשכה עד קרוב לחורבן בית שני, ובחלקם מזמנים קדומים יותר. על חומות אלו הוספו נדבכים מתקופות מאוחרות יותר. חלקו הצפוני של מתחם הר הבית, בנוי מחוץ להר המוריה, וכן פינתו הדרומית מערבית^[11].

הכותל המזרחי, בחלקו הצפוני - כ-120 מטר - ובחלקו הדרומי - 32 מטר, נבנה בבניה הרודיאנית, וכן הכתלים הצפוני המערבי והדרומי כולם. בכותל המזרחי קיימים "תפרים" המבדילים בין הבניה ההרודיאנית, ובין בניה קדומה יותר הנראית לאורך כמה עשרות מטרים. יש המייחסים בניה זו לסוף בית ראשון, ויש המייחסים אותה לימי שיבת ציון, או לימי החשמונאים. המרחק בין שני ה"תפרים" קרוב ל-317 מטר.

בכותל הדרומי אין בניה קדומה יותר לזו של הורדוס, וחלקו המערבי בנוי כבר על המדרון המזרחי של הגבעה המערבית ולא על הר המוריה.

הכותל המערבי

אף הכותל המערבי (ראה ערכו) שרואים בימינו, מקום קיבוץ ישראל לתפילה ותחנונים, לדעת אחרונים רבים הוא כותל הר הבית (תבואות הארץ ז עמ' שמג; שו"ת תפארת צב"י [ר' צדוק הכהן] יו"ד כז יא; שו"ת אבני נזר יו"ד תנ-תנא; עיר הקודש והמקדש ד עמ' כ; שו"ת היכל יצחק או"ח יח; מעשה איש עמ' מא, בשם החזון איש; הליכות והנהגות הגרי"ש אלישיב לבין המצרים; שו"ת יביע אומר ה כז, ובתורה שבעל פה מז תשס"ח עמ' יז ואילך; שו"ת ציץ אליעזר י א)^[12].

יש שכתבו, שיש קדושה באבניו לאורך ת"ק אמה של שטח ההר המקודש (ראה לעיל: מקומו ומדתו, וראה להלן על מקום בנייתו), מפני שעובי הכתלים התקדש כלפנים, וכן מפני שנבנו משיירי תרומת הלשכה (שו"ת אגרות משה יו"ד ד סג. ראה רמב"ם קרבן פסח ט א). ויש שכתבו שאין קדושת הר הבית באבני הכותל המערבי (שו"ת ציץ אליעזר י א, בשם המהרי"ל דיסקין; הליכות והנהגות הגרי"ש אלישיב לבין המצרים). בנדבכים שנוספו על הכותל המערבי בתקופות שלאחר בית שני, אין קדושה והם חולין (שו"ת היכל יצחק או"ח יח).

אורך הכותל המערבי כולו 490 מטר, מתוכם גלויים 58 מטר. עוביו כ-4.5 מטר. בקטע שברחבת הכותל, הכותל המערבי בנוי 25-26 נדבכים מימי בית שני, מהם 7 נדבכים מעל פני הקרקע - ובצפון הרחבה יש 3 אבנים מהנדבך השמיני - ועליהם נוספו נדבכים נוספים בתקופות מאוחרות יותר. גובהו כ-37 מטר, מתוכם 16.5 מטר מעל הקרקע.

הכותל המערבי נבנה כולו בבניה אחידה, ואין סימנים למקומו של הכותל בן חמש מאות האמה שהיה לפני שבנאו הורדוס מחדש. סברות שונות נאמרו על מקומו של הכותל המקורי ואופן בנייתו של הכותל החדש, ויש הסוברים שאין הוא בנוי על מקומו של הכותל הראשון אלא במרחק מה ממערב לו או בצמוד לו (ראה אוצר ירושלים והמקדש, חלק ג וה).

שעריו

חמשה שערים

חמשה שערים היו להר הבית, שנים מדרום, אחד ממערב^[13], אחד מצפון ואחד ממזרח (מידות א ג; רמב"ם בית הבחירה ה ב). רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים (מידות ב ג; רמב"ם שם), ויש להם דלתות (רמב"ם שם. וראה מידות ב ג). כל השערים היו בנויים שיש (יומא לא ב).

שערי חולדה בדרום

שני השערים שבדרום היו משמשים לכניסה ויציאה, ונקראים שערי חולדה (מידות א ג)^[14], לפי שהיו בעיקר הר הבית, כחולדה הדרה בעיקרי בתים (פירוש הרא"ש שם), או לפי שחולדה הנביאה היתה במקדש ראשון יושבת בין שני שערים הללו (שם בפירוש ב ותוספות יום טוב ותפארת ישראל שם, על פי מלכים ב כב יד).

ולפי שרוב בנינים ותשמישים מן הדרום והיו רוב כניסות ויציאות מכאן הוצרכו לשני שערים (רא"ש ותוספות יום טוב ותפארת ישראל שם).

שער קיפונוס במערב

השער שבמערב אף הוא משמש כניסה ויציאה, ונקרא שער קיפונוס (מידות שם), וקטן היה (פירוש הרא"ש שם). הטעם לשם זה:

• לפי שקפי הוא ראש בלשון יון, ולפי שהשכינה במערב היה השער הזה ראש לכל השערים (פירוש הרא"ש שם);

• ויש מפרשים שענינו בלשון יון עבודת הגן, ואפשר שהיה שם גן ורדים מחוץ להר הבית (שלטי גבורים ג, והביאו בתוספות יום טוב ותפארת ישראל שם).

• ויש מפרשים שהוא נוטריקון שמקיף כלפי מקום הנס, היינו אחורי בית הכפורת (ראב"ד תמיד א, ומלאכת שלמה מידות שם בשמו).

• ויש מפרשים על שם האיש שהתנדב לבנותו (תפארת ישראל שם בשם יש אומרים).

שער טדי בצפון

שער הצפון לא היה משמש כלום (מידות שם), ועשאוהו לתפארת הבנין (מאירי מידות שם). אבל כהן שאירע לו קרי שיוצא במסיבה ההולכת תחת החיל, יוצא משם (רבי אלעזר בן יעקב מידות א ט, וראה ערך שלוח מחנות).

כל השערים שהיו שם היו להם שקופות - משקוף עליון (פירוש המשניות לרמב"ם שם) - חוץ משער הזה, שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על זו (מידות ב ג).

השער הזה נקרא טדי (מידות א שם). הטעם לשם זה:

• על שם הגובה שהיה באמצע שתי האבנים המוטות (פירוש הרא"ש שם),

• או מלשון השתחוייה, שהאבנים נראות כמשתחוות (שם).

• ויש מפרשים מלשון הצנע (פסקי תוספות מידות ד), לפי שלא היה משמש כלום, ובעל קרי היה יוצא בו בהצנע (תוספות יום טוב שם לפירוש זה).

• או מלשון פיוט (פסקי תוספות שם), שהיתה שם לשכה שבה מלמדים ללויים ניגוני המזמורים (תוספות יום טוב שם לפירוש זה: ואולי)^[15].

ויש גורסים טרי (תוספות יום טוב שם, בשם ראבי"ה, וראה בשינויי נוסחאות מכתב יד), והוא בלשון יון משולש, ששתי האבנים היו מוצבות בדמות משולש (תפארת ישראל שם)^[16].

שער המזרח - שושן הבירה

שער המזרח עליו שושן הבירה (מידות שם), מצויירת בחדר שעליו (רש"י מנחות צח א ד"ה בשושן)^[17].

בטעם הדבר נחלקו אמוראים:

• יש סוברים כדי שידעו מהיכן באו (מנחות צח א), שכן ציוו מלכי פרס (רע"ב מידות א), וכדי שיתנו הודאה למלכות שהוציאתם משם (רש"י שם), או לומר בעוונותיכם גליתם לשם, וכל זמן שרואים אותה זוכרים הגלות (רבינו חננאל פסחים פו א).

• ויש סוברים כדי שתהא אימת מלכות עליהם (מנחות שם), ולא ימרדו (רש"י שם).

שער המזרח היה מכוון כנגד שער עזרת נשים ושער העזרה ופתח ההיכל (יומא טז א, ורש"י ד"ה ומתכוין). משער זה נכנסים לחיל (ראה ערכו), ומן החיל נכנסים בשער עזרת נשים (רש"י שם ד"ה חוץ). ובשער הזה הכהן השורף את הפרה וכל המסייעים לו יוצאים להר המשחה (מידות שם)^[18].

מצפון לשער סמוך לסורג ישבה סנהדרין קטנה בת עשרים ושלשה דיינים (סנהדרין פו ב).

מקום שער זה אינו ידוע היום, ונעשו ניסיונות שונים לזהותו (ראה הכותל המערבי - הלכות ומנהגים עמ' שצב).

שערים שעשה שלמה

שני שערים אחרים היו במקדש, ועליהם אמרו: ראה שלמה המלך כת של גומלי חסדים ובנה להם לישראל שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים, ובשבת היו מתקבצים שם יושבי ירושלים ועולים להר הבית, ויושבים בין שני שערים הללו כדי לגמול חסדים לזה ולזה (מסכת סופרים יט יב; פרקי דרבי אליעזר יז. וראה ערך חתן וערך נחום אבלים).

שערים אלו היו בהר הבית (עזרת כהנים ב ב ד"ה חוץ). וכתבו ראשונים ששערים הללו היו במזרח, מצפון לשער שושן (ראה לעיל), והם שני שערים הנראים עכשיו גבוהים מאד בכיפות מבחוץ ודלתותיהם ברזל, והם סגורים לעולם, וההמון קורא אותם "שערי רחמים" (כפתור ופרח שם), ויש שכתבו ששערים אלו שעשה שלמה היו בדרום (ראה שם בהערות לונץ, וכן כתב בעזרת כהנים שם).

שערי הר הבית לאחר שהורחב

בהר הבית לאחר שהורחב על ידי הורדוס, היו ארבעה שערים במערב. שנים עיליים שהגיעו אליהם מעל גשרים - כיום מוכרים כקשת רובינזון וקשת וילסון, ושניים תחתיים אליהם הגיעו ממפלס הרחוב - כיום מכונים שער ברקלי ושער וורן (ראה אוצר ירושלים והמקדש עמ' 302). עוד שני שערים היו בדרום, הדעה הרווחת שהם השערים המוכרים כיום כשער הכפול והשער המשולש (שם עמ' 301. וראה להלן).

השערים כיום

בהר הבית היום, ניתן לזהות שלשה שערים סתומים בדרום: השער הכפול - בן שני פתחים, שיש שמזהים אותו עם שערי חולדה; השער המשולש בן שלשה פתחים, אף הוא מזמן בית שני; והשער היחיד^[19].

במערב ניתן לזהות עשרה שערים, חלק מהם סתומים וחלק פתוחים: שער המוגרבים או המערביים - פתוח; שער ברקלי - סתום; שער השלשלת או שער דוד - פתוח; שער השלום - פתוח; שער הטהרה או המרחץ - הכניסה מתוך ההר; שער וורן - סתום; שער סוחרי הכותנה או החנויות או השער היפה - פתוח; שער הברזל - פתוח; שער הכלא או בית הסוהר או המועצה - פתוח; שער בני ענאם - פתוח. דעות שונות נאמרו באשר לזיהויו של שער קיפונוס.

בצפון ניתן לזהות שלש שערים פתוחים: שער השבטים; שער הסליחה או הכפרה; השער האפל או החשוך.

במזרח הר הבית נמצא שער הרחמים או הזהב (ראה לעיל), ויש הסבורים שמתחתיו יש שער מזמן הבית השני; בסמוך לו שער הלויות - סתום; סימנים לשער סתום כפול נוסף יש בסמוך לתפר הדרומי.

לפנים מהחומה

הסורג

לפנים מחומת הר הבית היה הסורג (מידות ב ג, ור"ש ורא"ש ורע"ב; רמב"ם בית הבחירה ה ג), והוא מחיצה עשויה נקבים (רא"ש ורע"ב שם), ועשויה מלוחות עץ צרים וארוכים המורכבים זה על זה באלכסון (ר"ש ורע"ב שם). ומקיף לארבע רוחות (ראה רמב"ם שם; תוספות יום טוב מידות שם, בשם ראבי"ה; פירוש הגר"א שם), וגבוה עשרה טפחים (מידות שם; רמב"ם שם). ויש שכתבו שהיה על פני כל המזרח (פירוש הרא"ש שם, ולפי זה לא היה מכל הצדדים).

מטרתו

אין תוספת קדושה מן הסורג ולפנים, עד החיל, ולא נעשה אלא לנוי, או להיתר טלטול בשבת, שמחוץ לסורג אסור בטלטול (רא"ש מידות שם); ויש סוברים שאף מחוץ לסורג מותר בטלטול בשבת, לפי שהוקף מתחילתו לשם דירה, ולא נעשה אלא למחיצה שלא יכנסו גויים בחיל (תוספות יום טוב מידות שם; שו"ת רמ"ע מפאנו צח)^[20].

שלש עשרה פרצות

שלש עשרה פרצות פרצו היונים בסורג, וכשחזרו ישראל וכבשום חזרו וגדרום (מידות שם, ותפארת ישראל שם). ויש מהתנאים סוברים שכנגדם גזרו שלש עשרה השתחויות (מידות שם), כשמקיפים את הר הבית (באורי הגר"א שם), שכנגד כל פרצה משתחוה ומודה על אבדן מלכות יון (פירוש המשניות לרמב"ם שם; רע"ב שם), ולא שצריך להקיף את הר הבית, אלא שכל שבא כנגד פרצה היה משתחוה כנגדה (עזרת כהנים שם. וראה ערך השתחויה).

חלקי ההר הפנימיים

לפנים מהסורג - החיל (ראה ערכו. מידות שם; רמב"ם שם), עשר אמות (מידות שם)^[21]. לפנים מן החיל - ממזרח למערב, עזרת נשים, עזרת ישראל, עזרת כהנים, בין האולם ולמזבח, האולם, ההיכל, קודש הקדשים, ואחורי בית הכפורת (ראה ערכיהם. ראה מידות ב וד וה, וכלים א ח וט).

מיקום העזרה בהר הבית

העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא בחלק הצפון מערבי, ואף זה לא בשווה, כך שהשטח הפנוי הרב ביותר היה מדרום העזרה, שני לו ממזרח, שלישי לו מהצפון, והשטח הקטן ביותר היה חלק ההר שממערב העזרה (מידות ב א; רמב"ם בית הבחירה ה ו).

רוב תשמישו בדרום

מקום שהיה רוב מידתו היה רוב תשמישו (מידות שם), שבדרום היו לשכות הרבה ובתים למשמשי הבית, מלבד הלשכות שנאמרו במשנה (ראה ערך לשכות. שלטי הגבורים ב, הובא בתוספות יום טוב שם. וראה להלן); ויש מפרשים שרוב בנין הלשכות שבהר הבית היו בדרומו, ובמזרח פחות מבדרום, ובצפון פחות מבמזרח, ובמערב פחות מכולם (פירוש הרא"ש שם).

בטעם שרוב תשמישו מן הדרום יש שכתבו לפי ששם היתה כניסת כל אדם מהעיר, שהיא בנגב (תוספות יום טוב שם, וראה לעיל: מקומו ומידתו).

מידות הרוחב של הר הבית לדרום העזרה ולצפונה לא התבארו, אלא שמכיון שרוחב העזרה היה מאה ושלשים וחמש אמה (ראה מידות ה א), הרי שהרוחב מצפון ומדרום יחד היה שלש מאות וששים וחמש אמה; וכן לא התבארו מידות האורך של הר הבית למזרח העזרה ולמערבה, אלא שמכיון שאורך העזרה - מלבד עזרת נשים - היה מאה ושמונים ושבע אמות (ראה מידות שם), הרי שאורך הר הבית למזרח ולמערב ביחד - עם עזרת נשים - היה שלש מאות ושלש עשרה אמות (וראה שלטי גבורים ב, ותוספות יום טוב ב א, שתפסו מספרים לכל צד דרך משל).

זיהוי מקום העזרה והחיל

שיטות רבות מאוד נאמרו במהלך השנים בניסיון לזהות את מקום העזרות ובית המקדש, והן מתחלקות לשלוש גישות עיקריות^[22]:

• השיטה המרכזית, הסוברת שהסלע שבכיפת הסלע הוא אבן השתיה (כדעת שו"ת רדב"ז ב תרצא. וכן הגרי"מ טוקצינסקי והרב זלמן קורן), או שהוא מקום המזבח (הרב גורן), ואם כן מקום המקדש בפסגת ההר במרכז המתחם, והרחבות הורדוס היו בצפון ובדרום. באשר לכותל המזרחי והמערבי, יש הסוברים שהם כתלי המתחם המקורי, ולא היו הרחבות במזרח ובמערב (הנ"ל), ויש הסוברים שהיתה הרחבה לצד מערב, ורק הכותל המזרחי נמצא במקומו המקורי (בנימין מזר ולין ריטמאייר. וראה לעיל: הכותל המערבי).

• השיטה הצפונית, הסוברת ששער הרחמים הוא שער המזרח והוא ממול למקום שער ההיכל, ולפי זה מקום בית המקדש על הרחבה מצפון לכיפת הסלע, ומקום קודש הקודשים בכיפת הרוחות (אשר קאופמן).

• השיטה הדרומית, הסוברת שבית המקדש והר הבית המקודש היו בחלק הדרומי של מתחם הר הבית, ובשיטה זו יש הסבורים שהכותל הדרומי והמערבי הם כותלי הר הבית, ומרכז המקדש נמצא כ-150 מטר צפונית מהכותל הדרומי (מיכאל בראוור); ויש הסבורים שהכותל הדרומי והמערבי נבנו בתקופת אדריינוס, ואילו המפלס המקורי של הר הבית נמוך יותר, ומקום בית המקדש נמצא באזור "הכוס" (טוביה שגיב).

סטיו כפול

הר הבית היה מוקף סטיו כפול (ברכות לג ב), סטיו לפניו מסטיו (ברכות שם, ופסחים יג ב; רמב"ם בית הבחירה ח א), והם אצטבאות זו לפנים מזו, בהיקף לישב שם (רש"י ברכות שם ד"ה סטיו), ששם מתקבצים ויושבים בני אדם (רש"י פסחים יא ב ד"ה על גב), עשויה מדרגות של אבנים זו למעלה מזו בכל סביבות הבית עד סמוך לשמי קורת העזרה (מאירי פסחים שם), וגג היה בנוי למעלה מפני הגשמים (רש"י שם יג ב ד"ה גג), והיה גבוה עד שהיה נראה לכל (מאירי שם)^[23].

בנינים ואולמות

בנינים הרבה היו בהר הבית, ומהם מצינו: בית המוקד (ראה ערכו, ושם שבחלקו היה בהר הבית), בית הכנסת סמוך לעזרה (יומא סח ב ורש"י), בית המדרש שבו ישבו הסנהדרין בשבתות ובימים טובים (תוספתא חגיגה ב; ירושלמי סנהדרין א ד; רמב"ם סנהדרין ג א), מושב שני בתי דינים, אחד על פתח הר הבית, ואחד על פתח עזרת נשים (ראה סנהדרין פו ב ופח ב, ורש"י שם), חנות, שבה ישבו סנהדרין ארבעים שנה לפני החורבן (עבודה זרה ח ב), אולמות (תוספתא יומא לגירסת רש"י שם כג א), והרבה אולמות בנה הורדוס בהר הבית (רש"י שם).

קירוי

הר הבית מקורה היה (ירושלמי תענית ג ט; רמב"ם בית הבחירה ה א). יש סוברים שהיה כולו מקורה (רמב"ם שם, וכן כתב השלטי גבורים ב, מרכבת המשנה ב, בית הבחירה שם, ותפארת ישראל מידות ב א),; ויש שכתב שלא היה מסוכך אלא על גבי האצטבאות, מן הצדדים (תוספות יום טוב מידות ב א. וראה ערוך ערך הר, ורש"י פסחים ז א ד"ה בהר).

כיפין על גבי כיפין

כל הר הבית והעזרות, תחתיהם חלול (פרה ג ג; רמב"ם פרה אדומה ב ז), וכיפין על גבי כיפין היו בנויות תחתיו (רמב"ם בית הבחירה ה א), מפני אהל הטומאה (פרה שם; רמב"ם שם ושם).

שיפוע ההר

המקדש כולו לא היה במישור, אלא במעלה ההר (רמב"ם בית הבחירה ו א), והר הבית היה עשוי דרך שיפוע רחב, והבנינים עולים לפי מעלה ההר, כל שלפנים מחברו גבוה ממנו (מאירי מידות ב ב). יש סוברים שהשיפוע התחיל מסוף החיל (רמב"ם שם); ויש סוברים שמהחיל עצמו מתחיל השיפוע (מאירי מידות שם).

מן החיל עולה לעזרת נשים בשתים עשרה מעלות, וממנה לעזרת ישראל בחמש עשרה מעלות, וממנה לעזרת כהנים במעלה, ומשם לאולם במעלות (רמב"ם שם, על פי מידות ב. וראה ערך בית המקדש, וערכים: חיל; עזרות; אולם; בין האולם ולמזבח). קרקע ההיכל גבוהה מקרקע שער המזרח של הר הבית עשרים ושתים אמה (רמב"ם שם ה), ויש סוברים תשע עשרה אמות וחצי (רש"י יומא טז א ד"ה ותנן), או עשרים אמות וחצי (רש"י שם ד"ה ר"א היא, לדעת רבי אליעזר בן יעקב).

מחילות תחת העזרה

מחילות מהלכות תחת העזרה, שגגותיהן שוות לקרקע העזרה, ומהן שפתוחות להר הבית (ראה פסחים פו א. וראה ערך מחילות).

בירה ובית הדשן

מקום היה לדעת רבי יוחנן, בהר הבית והיה קרוי בירה, ולדעת ריש לקיש כל הר הבית קרוי בירה (יומא ב א, וזבחים קד ב, וירושלמי פסחים ג ח).

לרבי יוחנן, בבירה שבהר הבית היה בית הדשן שבו שורפים פרים ושעירים הנשרפים שנפסלו (זבחים קד ב, ושם מחלוקת אמוראים היכן נפסלו; רמב"ם מעשה הקרבנות ז ד), ולריש לקיש לא זה בית הדשן.

אף בשר קדשים קלים שנטמא שורפים אותו לפני הבירה (פסחים מט א, ושם פא ב; רש"י ברכות מט ב ד"ה לפני; רמב"ם פסולי המוקדשין יט ח, וקרבן פסח ד ג), בבית הדשן שבהר הבית (רש"י שם כד א ד"ה פסולי).

קדושתו

כל הר הבית מקודש לה', כמו שכתוב: בְּהַר ה' יֵרָאֶה (בראשית כב יד), ומשמעו שכל ההר מקודש (קרית ספר בית הבחירה ה).

בין עשר קדושות

הר הבית במובנו המצומצם (ראה לעיל: מקומו ומידתו), עד החיל, נחשב בין עשר הקדושות שמנו בארץ ישראל, למעלה מקדושת ירושלים, ולמטה מקדושת החיל (כלים א ו וח; רמב"ם בית הבחירה ז יג וטו. וראה ערך בית המקדש). ולא התקדש בקדושת המקדש אלא מחומת עזרת ישראל ולפנים, ועד שם היה הר הבית חול (רש"י סוטה מ ב), ואינו קרוי מקדש (מאירי יבמות ו ב)^[24].

מחנה לויה

הר הבית מתחילתו עד שער ניקנור, שהוא שער העזרה - היינו כולל החיל ועזרת נשים - נקרא מחנה לויה, כשם שהיה במדבר מחנה לויה (ראה במדבר א ג. תוספתא כלים א; רמב"ם בית הבחירה ז יא), וזו קדושה בפני עצמה (תוספות שבועות טו א ד"ה ויוצא. וראה ערך בית המקדש), שאין זבים וזבות ונדות ויולדות נכנסים לשם (כלים א ח; רמב"ם שם טז, וביאת המקדש ג ג. וראה פסחים סז א. וראה ערך טומאת מקדש וקדשיו וערך שלוח מחנות).

והסתפקו ראשונים כיצד התקדש ההר, שכן בית המקדש וירושלים התקדשו על ידי קרבן שדינו להיאכל בהם, ונפסל כשיוצא מהם (ראה שבועות טו א, וראה ערך בית המקדש וערך ירושלים), ובהר הבית אין דבר שדינו כך, וכתבו שמכיון שאי אפשר - אי אפשר (תוספות שבועות שם ד"ה ויוצא). ומכל מקום לבית דין מהלכים מסביבו היו צריכים (ראה שו"ת אבני נזר יו"ד תנ).

יש מי שכתב שאברהם אבינו נתן להר קדושת הר הבית, שקראו הר (קרית ספר בית הבחירה ה).

קדושת החיל

החיל מקודש מהר הבית, שאין טמאי מתים ונכרים נכנסים לשם (כלים א ח; רמב"ם בית הבחירה ז טז), וראשונים הוסיפו אף בועלי נדה (רמב"ם שם; סמ"ג לאוין שד). יש סוברים שקדושתו מן התורה, לסוברים שמעלות הקדושה הן מן התורה (רש"י יומא מד ב, לדעת רב אחא בר אהבה); ויש סוברים שקדושתו מדרבנן (תוספות ישנים שם; ראב"ד שם; רמב"ן בספר המצוות לא תעשה עג, ועוד), שמא יכנסו טמאי מתים למחנה שכינה שהוא אסור מן התורה (רמב"ן חולין ב ב, ועוד).

יש שכתבו שלדעת הסוברים שהסורג הוא מחיצת החיל (ראה ערך חיל), נעשה הסורג למחיצה בפני נכרים וטמאי מתים (תוספות יום טוב מידות ב ג).

לא התבטלה בחורבן

יש מהאחרונים שכתבו שקדושת ההר לא התבטלה עם החורבן אפילו לסוברים שקדושת המקדש לא קידשה לעתיד לבוא (ראה ערך בית המקדש), וקדושת הארץ התבטלה מפני שהיתה על ידי כיבוש (ראה ערך ארץ ישראל), לפי שקדושת הר הבית לא היתה על ידי כיבוש אלא על ידי חזקה, שקנו אותו בכסף (מנחת חינוך רפד ו).

קדושת הקדש

אף על פי כן הסתפקו אחרונים, אם קדושת הקדש יש בו, שמא התחלל עם ביאת הנכרים לתוכו, ונפקא מינה לפירות הגדלים בו והנכרים מוכרים אותם, אם מותרים בהנאה (ראה מחזיק ברכה או"ח בקונטרס אחרון קנא)^[25].

עליה להר הבית בימינו

בזמן הזה אסור להיכנס להר הבית^[26], והנכנס חייב כרת (ראה רמב"ם בית הבחירה ו יד^[27]), כי כולנו טמאי מתים (מגן אברהם תקסא סק"ב; שו"ת רדב"ז ב תרצא; שו"ת משפט כהן צו; עיר הקודש והמקדש ג עמ' רה; משנה ברורה תקסא סק"ה^[28]).

התקרבות לכותל המערבי

יש שאסרו להכניס אצבעות לחרכי הכותל המערבי (משכנות לאביר יעקב ב תמיד א) לדעת הסוברים שלהלכה ביאה במקצת שמה ביאה (ראה מחלוקת רמב"ם וראב"ד ביאת מקדש ג יח); ויש שהתירו (ראה שו"ת אבני נזר יו"ד תנ-תנב; שו"ת מנחת שלמה ג קס ג)^[29]. יש מי שאסר אף נגיעה בכותל המערבי ללא טבילה (משכנות לאביר יעקב שם), אך רבים מפוסקי דורנו התירו (עיר הקודש והמקדש ד נה; שו"ת אגרות משה או"ח ב קיג; שו"ת יביע אומר ה כז).

בעבר היו שנהגו לחלוץ נעליהם קודם שקרבו אל הכותל המערבי (שערי ירושלים [נוסבוים] עמ' לט; הר הקודש [שפירא] עמ' רעג, בפנים מאירות), ולא נוהגים כן בימינו.

קדושת חלקים הנספחים להר

על קדושת גגות ועליות של הר הבית, ראה ערך גגין ועליות. על קדושת מחילות שתחת לעזרה הפתוחות להר הבית, ראה ערך מחילות. על קדושת הלשכות הפתוחות להר הבית ראה ערך לשכות.

מוראו ושמירתו

על מורא מקדש בהר הבית והדינים הכלולים בו, ראה ערך בית המקדש: מוראו. על שמירת הלוים בהר הבית, ראה ערך הנ"ל: שמירתו.

על בנין עץ בהר הבית, ראה ערך הנ"ל.

בעלותו

שותפות כל ישראל

הר הבית והעזרות הם מהדברים של עולי בבל (נדרים מח א), היינו שהם בשותפות כל ישראל (רמב"ם נדרים ז ב; טוש"ע יו"ד רכד א), לפי שבאו מממונם של כל ישראל (פירוש המשניות לרמב"ם נדרים ה ד). ויש שהסבירו לפי שהפקירום עולי הגולה לכל ישראל (שם מז ב, ותוספות שם ד"ה ומותרים, ושיטה מקובצת שם).

ומכל מקום אין אחד מישראל יכול לאסור את חלקו על אחרים, והמודר הנאה מותר בהם (נדרים שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), שאין לכל אחד אלא זכות מועטת ואין לו שום רשות (פירוש המשניות שם), או שכשהפקירו לכל ישראל לא נתנו להם זכות לענין זה (תוספות שם. וראה ערך נדרים).

ויש מהראשונים שכתב שהר הבית והלשכות והעזרות הם קדושים, ואין להם בעלים (המאור סוף ביצה. וראה קצות החושן ר ס"ק א, וראה ערך הקדש על קנין הקדש בחצר).

על בעלות השבטים במקום הר הבית, ראה ערך בית המקדש.

הערות שוליים