תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הוא ספר מדרשים שלימד אליהו הנביא את האמורא רב ענן. מחולק לשני חלקים: אליהו רבה ואליהו זוטא.

יחוסו לאליהו הנביא

במסכת כתובות (קו ע"א) נאמר שרב ענן היה רגיל לגילוי אליהו, עד שאליהו פסק מלהגלות אליו בעקבות הוראה שהורה, וכששב בתשובה בא אליהו ולימדו בתוך תיבה, "והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה סדר דאליהו זוטא". על פי רש"י, סדר אליהו רבה הוא מה שלמדו בתוך התיבה ואליהו זוטא הוא מה שלמדו מחוץ לתיבה. על פי בעלי התוספות הספר נחלק לשניים משום שרב ענן למד אצל אליהו פעמיים, ובפעם הראשונה למד פי ארבע מהשניה, ולכן נקראו "רבה" (=גדול) ו"זוטא" (=קטן).

עם זאת, היו שערערו על קביעה זו. רבי יצחק אברבנאל^[1] כתב: "שבמדרשו של חכם אחד שהיה שמו אליהו". רבי יששכר בער איילנבורג כותב בספרו "באר שבע"^[2]: "אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא התשבי, אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להר"מ אצל חוני המעגל" (כוונתו כנראה לתנא אליהועיני בן הקוף שמזכירו הרמב"ם בהקדמתו למשנה^[3]).

עם זאת, רוב חכמי ישראל במהלך הדורות סברו שמקור המדרשים הוא מאליהו הנביא ולא מתנא ששמו אליהו^[4], וכך התקבל בבתי המדרש בישראל.

מבנה הספר

בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו.

נוסחאות

למדרש תנא דבי אליהו מצויים שני נוסחים עיקריים, האחד על פי כתב יד משנת ד'תתקמ"ו, והשני על פי כתב יד מרומי שנת ד'תתל"ג. הנוסח הראשון הודפס בונציה שנת שנ"ח, והשני הודפס בוינה שנת תר"ס. הנוסח הראשון הוא הנוסח היותר מקובל שהודפס ברוב הדפוסים ועליו נכתבו הפירושים. אולם, הוא נדפס עם שיבושים רבים. האו עבר הגהה מדוקדדקת ביותר על ידי רבי שמואל הידא, מחבר פירוש "זיקוקין דנורא ובעורין דאשא" על הספר, והוא הדפיסו בשני נוסחים, הנוסח הישן המשובש והנוסח המוגה על ידו. מאז, הודפס ברוב המהדורות רק הנוסח החדש, בניגוד לרצונו של המחבר^[5] ולמורת רוחם של כמה מחכמי ישראל^[6].

פירושים

• זקוקין דנורא ובעורין דאשא- מאת המקובל רבי שמואל הידא, שהגיה את הספר היטב(ראה לעיל).
• לוח ארז- מאת רבי חיים פלאג'י
• רמיתם צופים- מאת רבי שמואל משינאוי
• תוספות בן יחיאל- מאת רבי עקיבה יוסף שלזינגר
• טובי חיים- מאת רבי חיים ישעיה הכהן בעל "מסרת השלחן"
• ישועות יעקב- ר' יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראדי
• מאורי אש- מאת רבי אברהם מוואשילשוק
• מענה אליהו- מאת רבי אליהו לנדא מדובנא
• מאיר עין- מאת ר' מאיר פרידמן איש שלום
• רמזי אש- מאת הרב אהןר שמחה פליצר מגאמבין
• משפט וצדקה- מאת ר' יעקב מאיר ב"ר ישראל שכטר
• תנא דבי אליהו המבואר- מאת הרב אברהם יצחק רוטשטיין.

העיסוק בספר

בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. רבי חיים פלאג'י כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא אברהם נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"^[7], וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."^[8]. גם רבי שמחה בונים מפשיסחא נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי^[9]. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר^[10]: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן רבי לוי יצקח מבריטשוב^[11] ועוד רבים^[12]

הערות שוליים