דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
האיסור לומר בעל פה פסוקים מהתנ"ך.
מקור האיסור
הגמרא במסכת גיטין (ס ע"ב) ובמסכת תמורה (יד ע"ב) דורשת מהפסוקים "כתוב לך את הדברים האלה", "כי ע"פ הדברים האלה" שדברים שבכתב אסור לאמרם על פה ודברים שבעל פה אסור לכתבם.
יש סוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה. ויש סוברים שהדבר אסור מדרבנן[1], ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש(תוספות רא"ש סוטה מ:).
בהלכות תפלה (פי"ב הל' ח) פסק הרמב"ם "שאסור לקרות שלא מן הכתב אפלו תיבה אחת." הרב יוסף קאפח כתב שקבלה ביד רבני תימן "מפי רבותיהם שלא נאסר אלא בטעמיה כדרך קריאתה בצבור, אבל שלא בטעמיה ובפסוקיה מותר."[2]
הערות שוליים
הגבלות לדין
יש אומרים שהאיסור הוא דווקא במוציא אחרים ידי חובה אך לעצמו מותר. (תוספות תמורה יד:, הגר"א ועטרת זקנים הובאו במשנ"ב (מט ב)).
ויש אומרים שאין איסור על אמירת פסוקים השגורים בפי כל (מרדכי, ושו"ע או"ח סימן מט)