הרב מנחם פליקס

תבנית:אין תמונה הרב ראובן מנחם צבי פליקס (נולד כ"ו באלול ה'תש"ו, 23 בספטמבר 1946) הוא מבוגרי ישיבת מרכז הרב תלמידי הרב צבי יהודה קוק ומראשי גוש אמונים.

הקמת קריית ארבע

החל את דרכו הציבורית בהיותו שותף להתנחלות הראשונה במלון פארק בחברון, שם שהה יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים במשך תקופה, עד שהועברו לבניין הממשל הצבאי שבלב העיר חברון ‏‏‏^[1]. מאמצי ההתיישבות האזרחית של הקבוצה נשאו לבסוף פרי, כאשר התקבלה החלטת ממשלה לבנות יישוב עירוני בקרבת מקום, וכך הוקמה קריית ארבע.

יישוב השומרון

זמן קצר לאחר הקמת קריית ארבע, החליט הרב מנחם פליקס יחד עם חברו בני קצובר, לפתוח במאמץ ליישב את אזור השומרון, שהיה ריק מיהודים עד לאותו זמן. בשנת תשל"ג (1973) הם גיבשו גרעין של משפחות להתיישבות בשומרון. מלחמת יום הכיפורים גרמה לעיכוב בתוכניות, אך מיד לאחר שהשתחררו מן השירות הצבאי הממושך, חזרו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחבריהם לנסות להתיישב בשומרון.

לאחר שהתייאשו מקבלת אישור ממשלתי להקמת יישוב, ניסו חברי הקבוצה להקים יישוב ללא אישור ליד הכפר רוג'יב באזור שכם. משפונו משם על ידי חיילי צה"ל, המשיכו בניסיונות התיישבות בסבסטיה. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר" ‏‏‏^[2]. ואכן לאחר הניסיון השמיני, בו השתתפו אלפי תומכים מכל רחבי הארץ, אישרה ממשלת ישראל הקמת יישוב יהודי בשם "אלון מורה" בתוך המחנה הצבאי "קדום".

אלון מורה - שכם

מאוחר יותר, לאחר שבקדום החל להתפתח היישוב קדומים, המשיכו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחלק מחברי הגרעין וניסו להתיישב במקום סמוך יותר לעיר שכם. בתיאום עם גורמי הצבא וממשלת ישראל, הופקעה אדמה ליד הכפר רוג'יב ובה התיישבה הקבוצה. אולם תושבי הכפר הסמוך יחד עם חברי תנועות שמאל ישראליות פנו לבג"ץ בתביעה לפנות את ההתנחלות החדשה, ובג"ץ פסק כי על הממשלה לפנות את אלון מורה מאדמות רוג'יב.

בשבט ה'תש"ם (1980) עברו הרב מנחם פליקס ומשפחתו יחד עם חבריהם אל הר כביר שם הוקם מחדש היישוב אלון מורה על ידי משרד השיכון יחד עם ההסתדרות הציונית.

ב-1981 הופיע פליקס במקום התשיעי ברשימת התחיה לכנסת העשירית.

בשנת 1994 הפגין במשך כמה שבועות מול ביתו של הרב עובדיה יוסף במחאה על שותפות ש"ס בממשלה שאישרה את הסכמי אוסלו, עד שהוכה על ידי בריונים ונזקק לאשפוז בבית החולים.‏^[3]

בה' בשבט ה'תשנ"ה (6 בינואר 1995) שכל הרב מנחם פליקס את בתו, עפרה, בפיגוע טרור בעת שחזרה מבית אחותה בבית אל לביתה באלון מורה. בעקבות הרצח קיים פליקס שביתת שבת מול הכנסת ‏‏‏^[4]. כאשר עלתה ירושלים על שולחן המשא ומתן ביולי 2000, שב פליקס וקיים שביתת שבת נוספת מול הכנסת, בגן הוורדים ‏‏‏^[5].

פליקס הוא חבר המזכירות של תקומה ומפרסם מאמרים מעל במות שונות, ביניהם, מעט מן האור, עלון פרשת שבוע של תקומה ‏‏‏^[6].

הערות שוליים

הערות שוליים