מיקרופדיה תלמודית:חזקה - מבוא
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה - מבוא קצר לערכי החזקה
סוגי החזקה[1] בהלכה שונים הם, בין אלה מהם הנקראים בשם "חזקה" סתם, ובין אלה הנקראים בשם לווי, חזקת-חיים (ראה ערכו), חזקת-ממון (ראה ערכו) וכדומה, ובכולם באה החזקה בתורת ראיה והוכחה על מצבו או דינו של גוף או דבר מסויים על יסוד מה שהיה בעבר, "חזקה דמעיקרא" (ראה ערך חזקה ב), או הקיים בהווה, או על יסוד טבעו ותכונתו של אדם, וכיוצא, מלבד חזקה במובן של מעשה קנין בקרקע (ראה ערך חזקה א), שעצם המעשה של החזקה פועל הקנין (מאירי וריטב"א בבא בתרא כח א)[2].
מיני החזקות
חזקות אלו יש מהראשונים המחלק אותם לשני מינים - חזקה שאינה פוסקת וחזקה הפוסקת:
- חזקה שאינה פוסקת - היינו שקיימת תמיד, ואין אנו דנים לומר שמא נפסקה - ועומדת במקום עדים, והיא באה מכח רוב, כגון חזקה אין-אדם-פורע-תוך-זמנו (ראה ערכו), שרוב בני אדם אין עושים כן, וכן חזקה אין-אדם-עושה-בעילתו-בעילת-זנות (ראה ערכו), וכיוצא בהן.
- וחזקה הפוסקת - היינו שיש שנפסקת, והדיון הוא אם נפסקה - כגון אשה זו בחזקת פנויה עומדת, או בחזקת אשת איש עומדת וכיוצא (תשובת רבנו שמחה באור זרוע א תשס, ותרומת הדשן א רז).
ומהאחרונים יש מחלקים את החזקות לשלשה מינים, זה למעלה מזה:
- חזקת הגוף, שמעמידים על חזקה דמעיקרא, כגון חזקת בתולה וכיוצא, ועל חזקות אלו אמרו רוב וחזקה רוב עדיף (ראה ערך רוב).
- למעלה מזו חזקה הבאה מכח רוב, כמו נשחטה בחזקת היתר עומדת (חולין ט א), שהיא מפני שרוב בהמות כשרות הן, וזו יש לה דין רוב גמור לכל דבר (ראה ערך חזקה ב: הבאה מכוח רוב).
- למעלה מהן חזקה אין אדם-פורע-תוך-זמנו (ראה ערכו) וכיוצא, שהיא בגדר אנן-סהדי (ראה ערכו), ועדיפה מרוב (נחלת דוד כו, בשם הגר"ח מוולוזין)[3].
ערכי החזקות
חזקות רבות הן, וכלולות כאן בחמשה עשר ערכים - חמש חזקות בשם סתמי: חזקה, ועשר חזקות בשם לווי. ואלו הן:
- חזקה (א) - בתורת קנין: מעשה שהלוקח קרקע עושה בגוף הקרקע ובכך הוא קונה אותה.
- חזקה (ב) - דמעיקרא (שמקודם): דבר שהיה במצב או דין מסויים, אנו אומרים שעדיין הוא כמו שהיה, כל זמן שלא ראינו שנשתנה.
- חזקה (ג) - בטבע האדם: דבר שדרכו להיות על פי טבעו של אדם בתכונות נפשו או גופו, אנו אומרים שכך היה.
- חזקה (ד) - הוחזק: דבר מוסכם אצל בני אדם שהוא במצב מסויים, אנו אומרים שבאמת הוא כך.
- חזקה (ה) - מקרה החוזר: מאורע החוזר ונשנה שתים או שלש פעמים אנו אומרים שכך דרכו וטבעו של מי שקרה לו כך.
- חזקת חיים - מי שהיה חי, מעמידים אותו על חזקתו ואומרים שעודנו חי.
- חזקת ישוב - זכות שיש לבני מקום לדור בו ולמנוע אחרים להתיישב שם.
- חזקת כשרות - חזקה שאדם מישראל הוא כשר, ואינו רשע.
- חזקת מטלטלים - דבר המיטלטל שהוא ברשותו של אדם, אנו אומרים שהוא שלו.
- חזקת ממון - ממון שיש לנו ספק של מי הוא, אין מוציאים אותו מידי המוחזק בו.
- חזקת מצוות - מי שהיה רגיל במצוה מסויימת של ציבור יש לו חזקה עליה ואין לסלקו.
- חזקת מרא קמא - ממון שנולד לנו ספק של מי הוא, מעמידים אותו בידי בעליו הקודמים אפילו שאינם מוחזקים בו עכשיו.
- חזקת קרקעות - החזקת קרקעות תחת רשותו של אדם כהוכחה לבעלותו.
- חזקת שררה - מי שהחזיק בשררה מסויימת, אין מורידים אותו ממנה.
- חזקת תשמישים - החזיק בהשתמשות בנכסי חברו, אין חברו יכול לסלקו מהשתמשותו[4].
הערות שוליים
- ↑ חזקה היא מלשון אחיזה, כמו: וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם (שמות ט ב. תשבי, חזק; פרי מגדים, פתיחה לאו"ח, אגרת ב, בשמו), ומי שיש לו אחיזה בקרקע ימים רבים ואין אחר יכול להוציאה מידו נקרא חזקה (ראה ערך חזקת קרקעות), וכן מעמידים את האדם על חזקתו, היינו על מעשיו שהחזיק בהם ימים רבים (תשבי שם).
- ↑ ומכל מקום יש מהאחרונים המפרשים אף בחזקה זו ענין של ראיה והוכחה, היינו שמוכיח על גמירת דעת של הקונה לקנות ושל המקנה להקנות (תורת מיכאל לב, על פי תוספות בכורות יח ב).
- ↑ על גדר אנן סהדי שבחזקות אלו ראה שו"ת מהרי"ט אה"ע כז-כח, ושו"ת חתם סופר חו"מ סז, וערך חזקה ג).
- ↑ לעניני חזקה שונים הוקדשו בדורות האחרונים כמה ספרים במיוחד בשלמותם או בחלקם: שב שמעתתא; בינת אדם; היד החזקה (קלישר); קונטרס החזקות; בית דוד; שערי תורה; בציר; אגרא דשמעתתא; שערי יושר; חזקה רבה; החזקה במשפט העברי; ועוד.