חליטה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
חליטה, בהלכות הכשרת בשר לאכילה, מתייחסת לחליטת בשר - שלא הוכשר על ידי מליחה או על ידי צלייה - במים רותחים מאד [1], שצומתים ומבשלים את הדם שבתוכו. יש סוברים שעל ידי כך הבשר ניתר באכילה שכן הדם שבתוכו אינו זז ממקום למקום אלא נצמת בתוכו במקומו, ודם האיברים שלא פירש מותר באכילה.
דעת הרמב"ם שכל בשר אחר שהוכשר בבמליחה צריך גם לחולטו, ואינו ניתר במליחה בלבד, או בחליטה לבד (ראה שו"ע יורה דעה סימן סט, יט). אך הרמ"א כתב שהמנהג שדי במליחה, ואין צריך חליטה.
כמו כן, בהלכות חמץ בפסח, נאמר שבצק שחלטו אותו במים רותחים מאד, אינו מחמיץ עוד. אך כתבו הראשונים שבימינו אין אנו בקיאים בדבר ואין אנו יודעים לעשות חליטה.
הערות שוליים
- ↑ (בניגוד לשימוש במונח חליטה בתחום הבישול המודרני שמתייחס דווקא להנחת המאכל במים שאינם כל כך רותחים)