מיקרופדיה תלמודית:חכם

הגדרה^[1] - חכם בחכמת התורה, מורה הוראות, וממונה על הצבור ללמד ולדרוש ברבים וכיוצא בזה

בחכמת התורה

חכם - ברוב המקומות - נקרא מי שהוא חכם בחכמת התורה, ובמינוי שופטים לבית-דין (ראה ערכו) נאמר: אֲנָשִׁים חֲכָמִים (דברים א יג), והיינו שהוא חכם בחכמת התורה (רמב"ם סנהדרין ג ח).

אלא שמעלתו של חכם גדולה משל תלמיד-חכם (ראה ערכו. כן משמע מתוספתא דמאי (ליברמן) ב יג), שתלמיד חכם, היודע תורה ולומד תורה, לא מצינו לו מינוי, לומר שנתמנה לתלמיד חכם (ראה ערך הנ"ל), וחכם הוא ממונה מהציבור (ירושלמי בכורים ג ג, ותענית ב ב) לתפקיד מסויים, כגון דורש ברבים (ראה משנה עירובין לו ב, ורש"י לגמ' שם ד"ה מותיב פרקי), או מלמד לתלמידים (ראה רש"י שם ד"ה מקרי שמע), וכיוצא בזה.

ביחס למלך

חכם קודם למלך, שחכם שמת אין לנו כיוצא בו, ומלך שמת כל ישראל ראויים למלכות (תוספתא הוריות (צוקרמאנדל) ב ח; גמ' שם יג א), ונחלקו ראשונים:

• יש אומרים שאינו ענין להלכה למעשה, שקדימת חכם למלך אינה אלא במחשבה בלבד - שיש לכל אחד להאמין שהחכם מועיל לישראל יותר מהמלך (חסדי דוד לתוספתא שם) - לפי שתועלת החכם לאומה גדולה מתועלת המלך, אבל במעשה אין להקדים על כבוד המלך (פירוש המשניות לרמב"ם שם).

• ויש שפסקו כן להלכה, להקדים חכם למלך (פסקי רי"ד שם), להחיותו ולהשבת אבדתו (כן משמע מפסקי רי"ד שם).

ביחס לנביא

חכם עדיף מנביא (בבא בתרא יב א):

• שהנביא צריך אות ומופת לדבריו, אבל החכם אינו צריך לאות ומופת, שהקב"ה נתן לו ממשלה לגזירותיו ולדבריו, שנאמר: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ (דברים יז יא. משנת רבי אליעזר ו).

• שעל הנביאים בזמנים מסויימים שורה עליהם רוח הקודש, ובזמנים אחרים אינה שורה, אבל מהחכמים רוח הקודש אינה זזה אפילו לרגע אחד (זוהר ב ו ב).

בימים עברו

בתנאים מצינו שהיו שנקראו חכמים, לעומת אחרים שנקראו תלמידי חכמים (ברכות נז ב), ויש מפרשים שם שהחכמים זכו לסמיכה (ראה ערכו), ונקראו בשם רבי, מה שאין כן תלמידי החכמים (מהרש"א שם, חידושי אגדות). לעומת זה מצינו לפעמים התואר חכם לאינו מוסמך, בניגוד לתואר רבי, שהוא מוסמך (בבא מציעא פה ב - פו א).

ובייחוד מצינו בזמן הסנהדרין שהיו שלש דרגות, זו למעלה מזו: חכם, אב-בית-דין (ראה ערכו) ונשיא (ראה ערכו. מועד קטן כב ב, וקדושין לג ב, והוריות יג ב), ויש הבדלים בדין ביניהם בנוגע למצות קימה-והדור (ראה ערכו. ראה קדושין והוריות שם), וכשמתו - בנוגע להספד (ראה ערכו) ולקריעה (ראה ערכו. מועד קטן כב ב), ולגבי נידויו של אדם שנודה בידי כל אחד מהם (ראה ערך נדוי. ירושלמי מועד קטן ג א).

חכם זה שהוזכר ביחס לנשיא ולאב בית דין, נחלקו בו ראשונים:

• יש מפרשים שהוא הממונה על העיר שמבקשים ממנו הוראה (רש"י מועד קטן שם ד"ה חכם).

• ויש מפרשים שהוא הגדול שבחכמים, שנושאים ונותנים עמו בהלכה, ויודע טעמי תורה, ויושב לשמאלו של הנשיא, שהיה דורש ומלמד תורה לרבים (רש"י על עין יעקב הוריות שם ד"ה רשב"ג).

ויש שהוזכר לגבי התנאים השם חכם, ופירשו ראשונים שהכוונה לאב בית דין (כתובות קג ב, לפי המאירי שם, ושיטה מקובצת שם בשם רש"י במהדורא קמא).

בזמן שהיו בבבל ראשי גולה, היו ממנים אחד להיות חכם שלו (סדר עולם זוטא (גרוסברג) עמ' לו ואילך).

ובזמן הגאונים היה החכם למטה מהתואר רב או גאון (הקדמת המאירי לאבות).

בימינו

בזמננו חכם הוא הנקרא רב (אור זרוע ב תיח, בהספד), וכתבו הפוסקים שאף על פי שבזמן הזה מקבלים בקהילות ראשי ישיבות ואב בית דין, אין להם אלא דין חכם, וכדי שלא לחלק בין חכם לחכם, השוו מידותיהם שלא נקרא חכם אלא תופס ישיבה ואב בית דין (ש"ך יו"ד רמד ס"ק יא, על פי סמ"ג לב)^[2].

חכם לאו דוקא בחכמת התורה

ויש שנקרא חכם במובן הרחב:

• מי שחכם מטבעו, על פי תכונת נפשו, ממעלות החכמה, כאותה ששנינו: מהיר לשמוע וקשה לאבד - חכם (אבות ה יב), וזו מעלה שכלית ואינה בידו של אדם, ואינה מן המעלות שאפשר לקנותן (פירוש המשניות לרמב"ם שם).

• מי שחכם בהתנהגותו, כמו: שבעה דברים בחכם, חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו וכו' (אבות ד א).

• מי שחכם בחכמות העולם, כמו: הרואה חכמי אומות העולם מברך עליהם (ברכות נח א), והם חכמים בחכמות העולם (סמ"ק קנא; שו"ע או"ח רכד ז).

על מנת שאני חכם

המקדש את האשה ואמר לה על מנת שאני חכם, אין אומרים כחכמי יבנה, אלא כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה (קדושין מט ב; רמב"ם אישות ח ה; טוש"ע אה"ע לח כח), והיינו דבר התלוי בסברא (רש"י שם ד"ה דברי חכמה; טוש"ע שם), ונחלקו הפוסקים:

• יש אומרים שהדברים אמורים אפילו שלא בדברי תורה, אלא בדברי חכמה אחרים, או סחורה (פרישה שם ס"ק מג; באר היטב שם ס"ק לט, בשם נחלת צבי).

• ויש אומרים שאין הדברים אמורים אלא בדברי תורה בלבד (באר היטב שם, שכן משמע משאר הפוסקים).

וכתבו פוסקים אחרונים שבכל מקום הולכים אחר הלשון שרגילים בו (ראה ערך לשון בני אדם. ערוך השלחן שם צג).

הערות שוליים