צואה

מונח המתאר הפרשות של בעלי חיים. לצואה יש משמעות בכך שאסור להתפלל או לומר דבר שבקדושה לידה. דבר זה נלמד מהפסוק "ויתד תהיה לך על אזנך, ושבת וכיסת את צאתך, והיה מחנך קדוש..." כלומר, אפילו במחנה הצבא שקשה להקפיד על ניקיון, התורה דורשת שאחר עשיית צרכים, יחפור החייל ביתד, ויכסה את צואתו. הגמרא דורשת מפסוק זה שאין לעסוק בדברים שבקדושה בקרבת מקום לצואה.

יש התייחסות למצבים שונים:

• ריח רע שיש לו עיקר
• ריח רק שאין לו עיקר
• צואה עוברת