הותר מכללו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
איסור שהותר מכלל איסורו. איסור שבמצבים, תנאים או מקומות מסויימים התירה התורה לעשותו.
כגון: האיסור לנזיר להיטמא למת, הותר מכללו במת מצוה, שאם היה הנזיר מהלך בדרך ופגע במת שאין מי שיטפל בקבורתו, הרי הוא מיטמא לו וקוברו. וכן: האיסור לנזיר לגלח את שערו, הותר מכללו בתגלחת מצוה, שאם הנזיר נצטרע, ונרפא מצרעתו בתוך ימי נזירותו, הרי זה מגלח את כל שערו. וכן: האיסור על הכהנים להיטמא למת, הותר מכללו לגבי קרובי משפחה.
איסור שהותר מכללו נחשב לאיסור פחות חמור מאיסור שלא הותר מכללו.