שמות פרק כא כ וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקם יִנָּקֵם:
קטע מרמב"ן: ... ולא הוצרך לפרש משפטו, אבל אמר שלא יפטר בעבור שהוא כספו, רק נקום ינקם כנקמת כל מכה איש ומת שאמר בו (לעיל פסוק יב) מות יומת.
למדתי שאין עונשים אם לא כתוב במפורש, שאז משאירים זאת לבית דין של מעלה, וכאן משמע שכן מענישים בלי אמירה מפורשת של ה'.או שכתוב במקום אחר?
להשיב
אכן חז"ל מלמדים אותנו שאין עונשין מן הדין(סנהדרין נד, א), היינו שלא אומרים שאם בדין קל ענשה תורה, ודאי תענוש גם בדין חמור, 'קל וחומר'. תוספות מסבירים שהסיבה שאין עונשים מן הדין זה משום שיכול להיות שדווקא על העבירה הקלה אמרה התורה שיש כפרה, אבל על החמורה לא תועיל כפרה.
בפרשיית מכה עבד כנעני אומרת התורה שהמכה את עבדו ומת "נקם ינקם". ובגמרא (סנהדרין נב, ב) לומדת מפסוק אחר שנקמה משמעה מיתת 'הרג' ממיתות בי"ד. לכן מיתה זו של הבעלים מצויינת בתורה, ולא נלמדת בקל וחומר. הרמב"ן מסביר שלא הייתה התורה צריכה לפרט מה עונשו בדיוק, כי דינו כמו הורג כל אדם. אבל מ"מ הזכירה התורה נקום ינקם, שלא יחשוב האדון שכיון שהעבד כספו אין הוא חייב על הריגתו כיון שזה כמו שאדם יאבד ממונו.