פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רא א
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
דין סיטומתא ותקיעת כף
כשהמוכר והקונה הסכימו על המחיר ועשה הלוקח סימן חפץ הנקנה בפני המוכר או ע"פ דבריו, אם חוזר 1 מהם מקבל ע"ע 'מי שפרע', כי זה תחילת קנין (סמ"ע) ואם מנהגם לקנות ברישום הנ"ל הרי זה קנין גמור. וכן בכל אופן ומעשה שנהגו הסוחרים [1] לב"ח מועיל רק במטלטלין ולא בקרקע.[2] ולא מועיל במטבע אא"כ המנהג ברור גם במטבע.[3]
אם מן התורה
וקנינו מדרבנן, נתיה"מ. ולחת"ס מן התורה.[4]
דבר שלא קיים
לא מועיל בדבר שלא בא לעולם כי א"א להתפיס בו קנין, אלא רק בדשב"ל, קצוה"ח.
מה שונה מתקנ"ח שלא יקנו בכסף
ולא חיישינן באלו שיאמר המוכר נשרפו חיטיך בעליה כי סו"ס עדיין לא קיבל מעותיו (סמ"ע). ותקיעת כף שאמרו כאן מדין קנין ולא שבועה.