ט"ו באב

יום שנהגו בו שמחה ויום טוב, משום שביום זה הותרו השבטים לבוא זה בזה; ויש אומרים משום שביום זה הותר שבט בנימין לבוא בקהל; ויש אומרים משום שביום זה כלו מתי מדבר; ויש אומרים משום שביום זה ביטל הושע בן אלה את השומרים שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל; ויש אומרים משום שביום זה ניתנו הרוגי ביתר לקבורה; ויש אומרים משום שביום זה פסקו מלכרות עצים למערכה.

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוהגים בט"ו באב שמחה יתירה. אף בזמן הזה, כתבו האחרונים, שאין להתענות בט"ו באב.

באשר לאמירת תחנון, נחלקו המנהגים: יש נוהגים לומר בו תחנון, ויש נוהגים שלא לומר בו תחנון.