טענו חיטין והודה לו בשעורין

התובע מחברו חיטים, ואמר לו חברו: "אין לך בידי אלא שעורים" - פטור הנתבע משבועת מודה במקצת.

הלכה היא, שהמודה במקצת הטענה - חייב שבועה מן התורה. כלומר: אדם שתבע דבר מחברו, והודה הנתבע במקצת התביעה - חייב הנתבע לשלם את החלק שהוא מודה בו, ולהשבע שאינו חייב את החלק שהוא כופר בו. במה דברים אמורים? כשההודאה היא ממין הטענה, כלומר: כאשר החלק שהנתבע מודה בו הוא ממין הדבר שדובר עליו בתביעה, כגון האומר לחברו: "מנה לי בידך", והלה אומר לו: "אין לך בידי אלא חמישים", הריהו חייב שבועה. אבל אם אין ההודאה ממין הטענה, כגון, שאחד תובע מחברו כור חיטים, והלה אומר, שאינו חייב לו אלא כור שעורים, הריהו פטור משבועה.