פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד ז סעיף ז - ח, נישואין בין אומות

בגמרא שם (בעמוד ב) רבינא אומר בשם רבי יוחנן שבאומות הולכים אחרי הזכר, ואם התגיירו הולכים אחר הפגום מבין השנים.

טור: בנישואין בין גויים מעמד הילד נקבע לפי האב, ואם התגיירו הולכים אחר הפגום. ממילא בנישואי גר עמוני וגיורת מצרית, אם נולד בן דינו כעמוני ואם נולדה בת דינה כמצרית.

⤶ בדק הבית וב"ח: כשגר מצרי מתחתן עם גיורת עמונית, דין הוולד כמצרי ולא כעמוני (כי אין פגם באמא שהרי עמונית לא אסורה. ממילא כשהולכים אחרי הפגום, הפגום הוא הצד המצרי. לשיטתם גם הטור עצמו סובר כך, ונחלקו האם צריך להגיה את דברי הטור או שזוהי כוונתו בדבריו גם כעת).

☜ כך פסק השו"ע.

☜ שו"ע: בנישואין בין אומות הולכים אחרי האב. אם התגיירו הולכים אחרי הפגום שבינהם.

֎ גר מצרי וגויה עמונית רמ"א (בשם גרסה אחרת בטור): גר מצרי שנשא גויה עמונית, הבן נחשב כעמוני (ב"ח: אם האמא הייתה גיורת גם הבן היה מצרי, אך מכיוון שהאמא גויה הולד כמוה וכנאמר בסעיף ה). במקרה הזה הבת מותרת מיד.

⤶ ◄ ב"ח ודרישה: בנוגע לבת, הגרסה הנכונה היא שהבת מוגדרת כמצרית. היא לא עדיפה על אמא גיורת, שאז הבת מצרית כמו האב (כי הולכים אחר הפגום).

◄ ח"מ: העיקר כמו הגרסה שיש לפנינו, והבת מותרת.