פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ב איש אנשים שמתוך מחלה גופנית שיש להם, החושים הטבעיים שלהם מתעוותים. למשל בדברים מתוקים הם טועמים טעם מר ובדברים מרים טועמים מתוק. ויש חולים כאלה שהמחלה עיוותה את הטבע שלהם עוד יותר שרוצים לאכול דברים שבכלל לא ראויים לאכילה, כמו עפר ופחם, ושונאים את המאכלים הטובים לבני אדם כמו הלחם והבשר. עיוות הטבע -לפי רמת החולי. כמו שהמחלה הגופנית מעוות את הטבע הגופני של האדם, ככה יש אנשים שיש בהם חולי נפשי, כלומר, הם סיגלו לעצמם מידות רעות ותפיסות עולם מעוותות, ואוהבים את המידות הרעות האלה ושונאים את הדרך הטובה, ומתעצלים לתקן את מידותיהם הרעות. כמו בחולי הגוף, גם בחולי הנפש(לא מחלה נפשית, אלא עיוות ההתנהגות והמידות -מתוך בחירה) ככל שהמחלה חמורה יותר, אהבת הדרכים הרעת ושנאת הדרכים הטובות גדלה יותר. כמו שישעיהו אמר "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר"-רואים בדבריו אנחנו מוצאים השוואה בין עיוות גופני -האומרים למר מתוק, וכמוהם אנשים שמעוותים את דרכיהם הרוחניות-אומרים לרע טוב ולטוב רע. ועליהם נאמר "העוזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חושך". רפואתם של אנשים אלה, בעלי התפיסה השגויה והמחשבות הרעות היא ללכת אצל רופאי הנפשות-החכמים. ועל ידי הדעת שילמדו מהם ירפו חולים, ויחזרו לדרך הטובה. ואם האדם מכיר בזה שהוא בעל מידות רעות ותפיסות שגויות ולמרות זאת לא הולכים לחכם ללמוד דעה ולתקן דרכם, עליהם אמר שלמה:"ומוסר-אוילים בזו" הטיפשים בזים למוסר שיכלו ללמוד ומעדיפים להישאר בטעותם מאשר לקבל מוסר והנחיה נכונה.