פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ב ב כך היא רפואתם של האנשים בעלי המידות והדעות המקולקלות: אם הוא אדם כעסן שמתרגז מהר ינהג בכך שמעכשיו כל פעם שקורה מעשה שמדגיז אותו למשל אם מישהו מכה אותו או מקלל אותו, יתייחס לכך בביטול ולא יגיב. (לא שיצבור הכעס בליבו ורק לא יגיב, אלא "לא ירגיש" יתייחס בביטול לעלבון). וככה ינהג במשך הרבה זמן עד שתעקר מידת הכעס ממנו. ואם מדובר באדם גאוותן, יתנהג בביזיון , ישב במקום לא חשוב, ילבש בגדים שמבזים את לובשם וכדו'. וינהג ככה עד שכבר לא ירגיש גאווה, ותעקר ממנו. ואחרי שהרגיש שנעקרה ממנו תכונת הגאוותנות, לא ימשיך לנהוג בדרך הקיצונית בה נהג עד עכשיו, כי הדרך הזאת היא רק בשביל עקירת הגאווה והחזרת האדם לשימוש מאוזן במידה, ולכן אחרי שנעקרה מליבו יחזור לדרך האמצע, וכן ישתמש במידה הזו כשצריך. ואת העיקרון הזה יישם בכול מידה שהוא צריך לתקנה: אם הוא הפר את האיזון הנכון, וסטה מהאמצע לכיוון קיצוניות אחת של המידה ינהג בקיצוניות השניה למשך הרבה זמן עד שירגיש שהטבע שלו כבר לא נוטה לאחת הקיצונויות ויחזור לדרך האמצע.