פרשני:תנ"ך:דברים כג ד
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
תנ"ך:דברים כג ד
כתוב בפסוק: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם".
הפסוק מלמד שאסור לעמוני ומואבי להתחתן עם בנות ישראל, ואפילו לאחר עשרה דורות, ועשרה דורות אין זה דווקא אלא האיסור שחל על עמוני ומואבי לבוא בקהל ה'הוא נצחי וקיים לעולם.
טעם איסור זה מופיע בפסוק הבא, והתורה מנמקת ואומרת שטעם האיסור הוא משום שהעמונים והמואבים לא קידמו את ישראל בלחם ובמים, אע"פ שישראל ביקשו זאת מהם ואף הציעו לשלם על כך. כמו"כ איסור זה חל כעונש ותגובה על כך שהמואבים (בלק מלך מואב) שכר כנגד ישראל את בלעם בן בעור שיקללם.