פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ה ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ה ה אם הגוים באו אל קבוצה של נשים ואמרו להם לתת להם אחת מהנשים בשביל שיבואו עליה, ומאימים על הנשים שאם לא יעשו את מבוקשם הם יאנסו את כל הנשים ולא רק אחת מהם. אסור לנשים למסור את אחת מהם לגוים. אלא לא ימסרו, גם אם בגלל זה הגוים יאנסו את כולן. כיוון שלמסור אדם מישראל לגוים זה עברה חמורה ביותר עד כדי כך שמי שמוסר יהודי לגוים איבד את חלקו לעולם הבא וצריך להרוג אותו, והמסירה נכללת בחילול ה'. כמו כן אם הגוים מבקשים מקבוצת יהודים שימסרו להם אחד מהם כדי שיהרגו אותו ומאימים שאם לא יעשו כבקשתם הם יהרגו את כולם, אסור למלא את בקשתם גם אם זה יוביל לכך שכולם יהרגו (מאותה סיבה של הדוגמא הקודמת). כל זה כאשר הגוים מבקשים מהם אדם באופן כללי ולא מבקשים אדם ספציפי, אבל אם הגוים מבקשים להרוג אדם ספציפי או שיהרגו את כולם, הדין משתנה: אם האדם שהגוים מבקשים להרוג באמת חייב מיתה כמו שבע בן בכרי שהיה מחויב מיתה על זה שמרד במלכות דוד אז אמנם אין לחכם לומר להם לתת אותו לגוים, אבל אם הם יתנו אותו על דעת עצמם ללא הוראה מהחכם אין בזה איסור. אבל אם האדם הזה לא חייב מיתה אין להם למסור אותו גם אם כולם ימותו בגלל זה.