פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ו ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:51, 13 באפריל 2018 מאת AP (שיחה | תרומות) (שם ה' שנכתב על כלי או על גוף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ו ו כלי או בגד שכתוב עליו אחד משמות ה' צריך לחתוך את שם ה' עם חתיכת הכלי או הבגד שעליו הוא כתוב ולקבור אותם באדמה. ואם לא עשה כך ואיבד את שם ה' לוקה. למשל אם השם היה כתוב על כלי מתכת או כלי ברזל והוא התיך את הכלי ועל ידי כך גרם למחיקת השם, אזי הוא לוקה, אלא צריך לחתוך את המקום בכלי שעליו כתוב השם ולקבור אותו באדמה. ואם היה שם ה' כתוב על הגוף שלו, אסור לו להתרחץ ולא ימרח על עצמו שמן שמא ימחק את שם ה' שכתוב עליו. וכן לא יעמוד במקום שיש בו צואה או שתן-שאם יעמוד שם יבזה את שם ה' שכתוב עליו. ואם הוא חייב לטבול (שיש עליו מצווה לטבול, למשל לפני כניסה למקדש כאשר היה טמא לפני זה)יכרך על המקום שכתוב עליו שם ה' את צמח הגומא וטובל, ואם לא מצא גומא בשביל לכרוך על עצמו הוא חייב לחפש עד שימצא. וכשכורך על עצמו לא יכרוך בכוח כזה שמי המקווה לא יגיעו למקום שמתחת לגומא כדי שלא תהיה חציצה, אלא יכרוך בצורה שתסתיר את שם ה' בלבד כיוון שיש איסר לעמד ערום בפני ה'.