פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ב ב כאשר הילד מגיע לגיל שש או שבע מביאים אותו למלמד כדי שילמדו תורה, השיקול מתי בדיוק להכניסו)בתוך טווח הגילאים שצוין לעיל) תלוי בבשלות של הילד ובכוח שכלו ובריאותו הגופנית. בכל מקרה לא מביאים אותו למלמד לפני גיל שש. והרב רשאי להכות את התלמיד אם הוא חושב שזה יועיל לו ללמוד תורה(למשל אם התלמיד מוכשר אבל מתעצל ללמוד) שעל ידי המכות התלמידים יכבדו את הרב ויפחדו ממנו וממילא ילמדו כמו שצריך. ואין לו להכות אותם מכה חזקה כמו שאדם מכה את אויבו, מכה שמייסרת, באכזריות. ולכן לא יכה אותם בשוט או במקל שמכאיבים מאוד אלא יכה אותם ברצועה קטנה שמצד אחד לא תכאיב ותייסר מידי ומצד שני תספיק כדי להכניס בהם מורא מהרב-מה שיעזור להם ללמוד. והמלמד מלמד את הילדים הקטנים במשך כל היום, ומלמדם גם מעט בלילה כדי שיתחנכו לזה שצריך ללמוד תורה גם ביום וגם בלילה. ולא יתבטלו הילדים מלימוד בכלל שאם יתבטלו עלולים לבוא לשעמום ולחטא. הזמן היחיד שמפסיקים ללמוד זה בערב שבת וערב יום טוב, לקראת סוף היום כדי שיתכוננו לשבת או לחג. ובימים טובים לא ילמדו, לעומת זה בשבתות אמנם לא ילמדו חומר חדש -בפעם הראשונה, אבל יחזרו פעם שניה על מה שכבר למדו פעם ראשונה. ולא מבטלים את הילדים הקטנים מלימודם אפילו אם זה בשביל שילכו לבנות את בית המקדש.