פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ג א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:02, 15 באפריל 2018 מאת AP (שיחה | תרומות) (כתר תורה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ג א עם ישראל קיבל שלושה כתרים (כתר- מעמד מיוחד): כתר תורה, כתר כהונה, וכתר מלכות. את המעמד המיוחד של הכהונה קיבל אהרון כמו שהתורה אמרה:"והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" כלומר הכהונה ניתנה אך ורק לאהרון ולבניו ומי שלא בא מזרע אהרון לא יכול לקבל את המעמד המיוחד של הכהונה. את המעמד המיוחד של המלוכה קיבל דוד, כמו שכתוב: "זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי" כלומר זרעו של דוד ישב לעולם על כיסא המלוכה בישראל ומי שלא מזרע דוד לא יזכה בו. המעמד המיוחד של התורה מיועד לכל מי שירצה לזכות כמו שנאמר: "מורשה קהילת יעקב" כלומר התורה ניתנה בתור ירושה לכל זרעו של יעקב וכל מי שרוצה לזכות במעלה המיוחדת הזאת של לימוד תורה יכול לזכות בו אם ילמד. ואל יחשוב אדם שמעמד הכהונה והמלכות גדולים ממעמדו של לומד התורה, שהרי נאמר: "בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק בי ישרים ישרו" כלומר בי-בתורה- המלכים והשופטים ימלכו, כלומר המעמד של התורה ושל לומדיה גדול ממעמד המלכות וממעמד הכהונה.