פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לג א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:02, 17 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לג א סעיף א - פסולי עדות

בסנהדרין (כז, ב) רבי יהודה סובר שהאוהב והשונא פסולים להעיד, וחכמים השיבו לו שישראל לא נחשדו להעיד שקר בגלל אהבה או שנאה. הרמב"ם, הטור והשו"ע פסקו כדברי חכמים ולהלכה אוהב ושונא כשרים להעיד. הטור הביא שהטעם לכך הוא שאיסור העדות מחמת קורבה הוא לא בגלל האהבה ביניהם, אלא גזרת מלך.

⦿ עדות עובד למעביד

מצד אחד אוהב כשר להעיד, כמו שראינו, אך מצד שני נוגע בדבר פסול. הרמב"ם כתב ששכיר של אדם כשר להעיד לו, וכך כתבו הרדב"ז והתומים - אך מצד שני, הרדב"ז עצמו אסר על נעריו של החתן להעיד.

הפת"ש כתב שיש לדון כל מקרה לגופו, ולבדוק האם יש לעד נגיעה בדבר. כל עדות והנגיעות היכולות להיות לה.

בספר הנישואין כהלכתם כתב שיש לאסור, בגלל חשש הנגיעה.


⦿ עדות מסדר הקידושין

◄ יש מי שאומר (בשו"ת בנין ציון): אם עורך הקידושין מקבל שכר הוא נוגע בעדות.

בנין ציון ואהל אברהם: אפילו אם עורך הקידושין מקבל שכר הוא לא נוגע בדבר ויכול להעיד, כי השכר הוא לא על העדות. שהרי אם לאחר זמן לא יזכור את מעשה הקידושין, לא יפסיד את שכרו.

⤶ קרובי מסדר הקידושין: גם לשיטות האוסרות על מסדר הקידושין להעיד, אין לפסול את קרוביו מדין קרוב כי העדות היא לא על הממון שלו אלא על הקידושין. גם מדין נוגע בדבר נראה שאין לפסול, כי ההנאה שלהם רחוקה.

ילקוט יוסף והנישואין כהלכתם: מסדר הקידושין וקרוביו כשרים להעיד.