פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לג יא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:21, 17 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לג יא סעיף יא - עדות אחים גרים

ביבמות (כב, א) נפסק שאחים גרים כשרים להעיד זה לזה, כי גר שנתגייר כקטן שנולד. רב נחמן סובר שלכתחילה גרים שאחים מהאם לא יעידו אחד לשני כי לא כולם יודעים שגר הוא כקטן שנולד ויבואו להתיר עדות אחים, אך באחים מהאב שלא ידוע שהם אחים, יכולים להעיד. אמימר חולק עליו ומכשיר עדות אחים גרים לכתחילה בכל מצב (כי עדות מסורה לבי"ד, ואין חשש שיבואו לטעות ולהתיר עדות אחים ישראלים).

רמב"ם וטור: לגרים אין קרבה זה לזה, ואפילו אחים תאומים שהתגיירו יכולים להעיד אחד לשני. כך פסק גם השו"ע.

ב"י: אפילו אם רק אחד התגייר והשני נולד כיהודי יכולים להעיד אחד לשני. בתאומים שהורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה יש להסתפק, האם הקובע הוא ההיריון או הלידה.

דרכי משה: מפירוש הר"ש ניתן להוכיח שהולכים אחרי הלידה, וממילא פסולים מלהעיד אחד לשני. (הש"ך כתב שניתן להוכיח זאת גם מדין עריות, שאם אחד מהם בא על אשת אחיו, חייב כרת [כמבואר ביבמות צז, ב]).