פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד יד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:51, 17 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד יד סעיף יד - גבאים ומוכסים

הגמרא שם ממשיכה שהוסיפו ופסלו גם רועים, מוכסים וגבאים. בנוגע לרועים בהתחלה חשבו שהבהמות נכנסות מעצמם לשדות אחרים, אבל אחרי שראו שהרועים מתכוונים לכך פסלו אותם לעדות. בנוגע למוכסים וגבאים בהתחלה חכמים חשבו שהם גובים בדיוק לפי מה שהמלך קבע, אך אחרי זמן ראו שהם לוקחים יותר.

רב יהודה קובע שסתם רועה פסול ואפילו אם לא ראינו שבהמותיו רעו בשדות אחרים, וסתם גבאי כשר אלא אם כן שמענו שהוא גובה יותר מהראוי.


⦿ סתם מוכס

תוס': כמו גבאי, גם במוכס סתם מוכס כשר.

רמב"ם, רבנו ירוחם וטור: סתם מוכס פסול כי בדרך כלל גובה יותר מהראוי (ב"י: גבאי גובה את המס עבור המלך ולו אין נפק"מ כמה כסף הוא יגבה. מוכס לעומת זאת קונה מהמלך את זכות גביית המס, ומכניס לכיסו את הכסף. הרמ"א והסמ"ע ביארו באופן אחר, שגבאי גובה סכומים קבועים ולכן פחות מסתבר שירמה, ואילו מוכס גובה לפי אומדן דעת).

שו"ע: סתם מוכס פסול וסתם גבאי כשר. אם שמעו על גבאי שגבה שלא כהוגן אפילו פעם אחת בלבד - הוא פסול .


⦿ רועים

כפי שהוזכר, חכמים פסלו גם רועים. בגמרא מובא שפסלו בין רועי בהמה גסה ובין רועי בהמה דקה, אך בבהמה דקה החמירו יותר ופסלו אפילו אם מגדל אותה בביתו. בבבא מציעא (ה, ב) מובא שסתם רועה פסול דווקא אם הוא רועה את הבהמות שלו, אך רועה של אחרים לא נפסל בסתמא כי 'אין אדם חוטא ולא לו'.

שו"ע: בין רועי בהמה גסה ובין רועי בהמה דקה בבהמות שלו - פסול, כי חזקתן שפושטים ידם בגזל.