פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד יז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־23:01, 17 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד יז סעיף יז - אינו שומר תורה ומצוות

המשנה בקידושין (מ, ב) קובעת שכל מי שאינו במקרא, במשנה או בדרך ארץ - אינו מן היישוב. בגמרא רבי יוחנן פוסק שאדם כזה גם פסול לעדות כי אינו מקפיד על עצמו ואין לו בושת פנים.

בפסחים מובא שלא מקבלים עדות מעם הארץ, אך בחגיגה רבי יוסי אומר שמקבלים נסכים לבית המקדש מעמי ארצות כדי שלא כל אחד יקים לעצמו במה, ורב פפא אומר שבעקבות דבריו היום מקבלים עדויות מעם הארץ.

יש בראשונים שלושה כיוונים ליישוב הסתירה:

א. רי"ף, עיטור והגהות מרדכי: בפסחים מדובר על עם הארץ שחשוד לעשות עבירות והוא פסול, ובחגיגה על עם הארץ שאמנם לא למד אך הוא שומר מצוות ואותו מכשירים.

ר"ן: לשיטה הזאת עם הארץ שחשוד לעשות עבירות פסול אפילו בדיעבד.

ב. רש"י ור"ן: בפסחים זוהי דעתם של חכמים החולקים על רבי יוסי, ובשתי הגמרות מדובר על עם הארץ שלא למד אך מקיים מצוות. בע"ה שכזה חכמים לכתחילה לא מקבלים את עדותו, אך נהגו לסמוך על רבי יוסי שמיקל.

ג. רא"ש: מעיקר הדין אין לקבל עדות מעם הארץ שאינו שומר מצוות, אך מחמת כורח המציאות נהגו לקבל.

רמב"ם, טור ושו"ע: עם הארץ שאינו שומר מצוות פסול לעדות. אדם שאינו לומד ואינו עוסק במלאכה פסול מדרבנן. מי שעוסק במלאכה ואינו לומד, לכתחילה לא מקבלים את עדותו עד שנדע שהוא שומר מצוות.

סמ"ע: נמצא שהכל תלוי בשמירת המצוות, ושאר העניינים הם רק סימן לזה.