פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד כג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:חושן משפט לד כג סעיף כג - הכרזה על פסולי רשעה
הגמרא במסכת סנהדרין סנהדרין כו ב מלמדת שעדים הפסולים מחמת רשעה צריכים הכרזה על כך בבי"ד, וכל עוד לא הכריזו אינם נפסלים לעדות (רמב"ם: כדי שאנשים לא יאבדו את כספם בעקבות עדויות שיתבטלו, ומהתורה העדות קיימת. אחרי ההכרזה אנשים ידעו שהעדים האלו פסולים לעדות). בהמשך הגמרא שם אומר רבא שזה דווקא בפסולים מדרבנן, אך הפסולים מדאורייתא אינם צריכים הכרזה.
רמב"ם וטור: עדים הפסולים מהתורה לא צריכים הכרזה, והפסולים מדבריהם צריך הכרזה.
☜ כך פסק השו"ע.
⤶ מרדכי ורמ"א: אם הענישו את העד ברבים, הוי כהכרזה.
⦿ הכרזה בעדות קידושין
◄ מהרי"ט, רדב"ז ועוד: בעדות קידושין אין את הטעם שמצריך הכרזה, וממילא אין להזמין לעדות כזאת פסול מדרבנן אפילו אם לא הכריזו עליו. כך כתב הנישואין כהלכתם.
◄ ב"י, מהרשד"ם, כנסת הגדולה ועוד: מכיוון שתיקנו הכרזה שוב אינו נפסל לפני הכרזה, גם בעדות קידושין.
֎ הכרזה על עבירה דאורייתא שאין בה מלקות. האחרונים נחלקו האם צריך הכרזה (כנסת יחזקאל ועבודת הגרשוני) או שאין צורך בהכרזה (מהרי"ט, כנסת הגדולה וברכי יוסף).