פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה רא כ

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:52, 29 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה רא כ סעיף כ - הכשרת מקווה שכולו מים שאובים

המשנה בפרק ג (משנה ג) אומרת שבור המלא מים שאובים והאמה נכנסת ויוצאת דרכו, הוא פסול עד שלפי חשבון יתברר שלא נשאר מהמים הראשונים שלושה לוגים. הראב"ד והר"ש כתבו שמדובר על אמת מי גשמים, כי אם אלו היו מי מעיין הבור היה נטהר גם בלי שיצאו ממנו מים.

שו"ע: בור מלא מים שאובים שאמה נכנסת ויוצאת מתוכו (ש"ך - אמת מי גשמים שאין בה ארבעים סאה מעצמה ), הוא פסול עד שלפי החישוב לא נשארו שלושה לוגים שאובים בו.


֎ ראב"ד ורמ"א (סו"ס כב): מכיוון שכל המים הישנים שאובים צריך לעשות חשבון כמה מהמים החדשים יצאו יחד עם המים הישנים, ורק שלפי החשבון לא נשארו שלושה לוגים מהמים הישנים, הבור כשר (אם בבור יש כמות של ארבעים ובאמה יש עשרים - אומרים ששתי שליש מהמים יצאו מהבור ושליש מהאמה).

אפשרות נוספת לעשות את החישוב היא להחשיב שבכמות המים שיוצאת מהמקווה חצי היא ממים ישנים וחצי ממים חדשים (ש"ך: לפעמים חישוב של חצי חצי הוא להחמיר ולפעמים להקל. נראה שתמיד עושים את החישוב המחמיר).