מיקרופדיה תלמודית:כתב אשורי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:23, 23 ביולי 2018 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - הכתב, שבאותיות שלו ניתנה התורה

מהותו

כתב התורה

באותיות כתב אשורי ניתנה התורה, ונחלקו תנאים:

  • יש אומרים שהתורה ניתנה בכתב עברי (רבי יוסי בתוספתא סנהדרין (צוקרמאנדל) ד ז, וגמ' סנהדרין כב א; רבי נתן בירושלמי מגילה א ט; כן משמע מרבי אליעזר בן יעקב בזבחים סב א) - של בני עבר הנהר (רש"י סנהדרין כא ב ד"ה כתב עברי) - שנאמר: וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת (דברים יז יח), היינו כתב הראוי להשתנות (רבי יוסי בתוספתא שם, וגמ' שם כב א), וחזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורי (רבי יוסי בתוספתא שם, וגמ' שם; רבי אליעזר בן יעקב בזבחים שם), ולמה נקרא שמה אשורי, על שום שעלה עמהן מאשור (רבי יוסי בתוספתא שם, וסנהדרין שם; רבי לוי בירושלמי שם), ונביא העיד להם על התורה שתכתב אשורית (רבי אליעזר בן יעקב בזבחים שם), והניחו כתב עברי להדיוטות (מר זוטרא או מר עוקבא בסנהדרין כא ב), דהיינו הכותים (רב חסדא בגמ' שם).
  • יש אומרים שבתחילה - בימי משה (רש"י שם כב א ד"ה בכתב זה) - ניתנה תורה לישראל בכתב אשורי, וכיון שחטאו - בימי בית ראשון (רש"י שם) - נהפך להם לרועץ - ששכחוה (רש"י שם) - וכיון שחזרו בהם החזירוה להם, שנאמר - בנבואה על בית שני (רש"י שם ד"ה שובו לביצרון): - שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ (זכריה ט יב. רבי בתוספתא שם, וגמ' שם, וירושלמי שם), ונקרא כתב אשורי לפי שהוא מאושר בכתב (רבי בגמ' שם; ירושלמי שם), היינו כתב המיושר באותיותיו (רבנו חננאל שם), או שהיינו כתב שאינו משתנה, ולא יפול בו דמיון לעולם, לפי שאותיותיו בלתי מתדמות, ולפי שאינו נדבק אות באות בשיטת כתיבתו (פירוש המשניות לרמב"ם ידים ד ה).
  • ויש אומרים שכתב זה לא נשתנה כל עיקר (רבי שמעון בן אלעזר משום רבי אלעזר בן פרטא משום רבי אלעזר המודעי בתוספתא שם ח, וגמ' שם, וירושלמי שם), שנאמר: וָוֵי הָעַמֻּדִים (שמות כז י) - מה עמודים לא נשתנו, אף ווים לא נשתנו (רבי שמעון בן אלעזר משום רבי אלעזר בן פרטא משום רבי אלעזר המודעי בתוספתא שם, וגמ' שם; ירושלמי שם), והיינו שיהיו הווים של תורה דומים לעמודים (ירושלמי שם), ואומר: וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם (אסתר ח ט), מה לשונם לא נשתנה, אף כתבם לא נשתנה (רבי שמעון בן אלעזר משום רבי אלעזר בן פרטא משום רבי אלעזר המודעי בתוספתא שם, וגמ' שם), ואף לשיטה זו נקרא כתב אשורי לפי שהוא מאושר בכתב (רבי שמעון בן אלעזר משום רבי אלעזר בן פרטא משום רבי אלעזר המודעי בתוספתא שם; רבנו חננאל שם), וכן הלכה (תשובות הגאונים (הרכבי) שנח; רבנו חננאל שם; רמ"ה שם).

כתב הלוחות

בכתב הכתוב בלוחות שהוריד משה מהר סיני, נחלקו הדעות אם אף בו נחלקו תנאים, שלסוברים שהתורה ניתנה בכתב עברי (ראה לעיל), אף הלוחות נכתבו בכתב זה (כן משמע מתוספות רא"ש סנהדרין כא ב; יפה מראה מגילה א ח); או שהכל מודים שהלוחות נכתבו בכתב אשורי (ריטב"א ועין יעקב מגילה ב ב; דרשות אבן שועיב שלח; העיקרים ג טז, בפירוש השני; תפארת ישראל למהר"ל סד).

כתב ספר התורה שמסר משה לישראל

ספר התורה שמסר משה לישראל, נחלקו הדעות אם אף בו נחלקו תנאים, שלסוברים שהתורה ניתנה בכתב עברי (ראה לעיל), אף ספר תורה זה נכתב בכתב עברי (דרשות אבן שועיב שם); או שהכל מודים שספר תורה זה נכתב בכתב אשורי (עין יעקב שם, בדעת הריטב"א; חסדי דוד לתוספתא שם).

כתב ספר התורה שכותבים המלכים

ספר התורה שכותבים המלכים לעצמם (ראה ערך כתיבת ספר תורה וערך מלך), נחלקו הדעות אם אף בו נחלקו תנאים, שלסוברים שהתורה ניתנה בכתב עברי (ראה לעיל), אף ספר תורה זה נכתב בכתב עברי (ריטב"א שם חסדי דוד שם); או שהכל מודים שספר תורה זה נכתב בכתב אשורי (העמק דבר דברים יז יח; צפנת פענח תנינא יסודי התורה ו ב).

כתיבות שאינן כתב אשורי

כתב אשורי הוא הכתב שכותבים בו ספרי תורה תפילין ומזוזות, ועוד (ראה להלן: מעלתו וקדושתו), והדרך היא לכתבו בכתיבה גסה (כן משמע מבית יוסף אה"ע קכו א), ומכל מקום לעניינים מסויימים, אף כל כתיבה מרובעת כעין כתב אשורי, חשובה ככתב אשורי (כן משמע מגליון מהרש"א יו"ד רפד ב, וכתב סופר אה"ע כב).

כתב משיט"א - כתב דק, כעין כתב רש"י (בית אפרים אה"ע ג קו; שער הציון תקמה סק"ח), או כתב שלנו (שער הציון שם) - אינו חשוב כתב אשורי (בית יוסף שם; שו"ת הרמ"א לד), אף שהוא דומה לכתב אשורי, שהוא כתב אשורי שאינו מרובע (כן משמע מהבית יוסף שם)[2].

מעלתו וקדושתו

כתב אשורי כותבים בו ספרי תורה תפילין ומזוזות (ראה ערך סת"ם), מגילת-אסתר (ראה ערכו: לשונה), נביאים-וכתובים (ראה ערכו), וגיטין (ראה ערך גט: כתבו ולשונו), ושאר כל השטרות אינם צריכים כתב אשורי (בית אפרים שם).

ספרי קודש

ספרי קודש הנכתבים בכתב שאינו אשורי - בזמן הזה שמותר לכתוב בכתב אחר (ראה ערך עת לעשות לה') - נחלקו הדעות אם אין בהם קדושה, אלא שאסור לאבדם (שו"ת ר"י הנגיד כה); או שקדושתם פחותה מקדושת הספרים הנכתבים בכתב אשורי (כן מצדדים בשו"ת הרדב"ז ג תקיג, ושו"ת הרמ"א לד, וחוות יאיר קט)[3].

לדברי חול

כתיבת דברי חול בכתב אשורי, נחלקו בו ראשונים:

  • יש סוברים שכיון שניתנה תורה בכתב זה, וניתנו בו לוחות הברית (ראה לעיל: מהותו), מגונה הדבר מאד להשתמש בו שימוש של חול, ונזהרו בכך בכל הדורות, שבכל שימוש של חול כתבו בכתב אחר (שו"ת הרמב"ם (בלאו) רסח; רבנו ירוחם ב ב, ובית יוסף יו"ד רפג ד, בשמו), ויש מהפוסקים שכתבו כן להלכה (רמ"א יו"ד רפד ב, בשם יש אומרים), והעידו אחרונים שאין נזהרים בזה (בית הילל שם סק"ב).
  • ויש סוברים שאין קדושה בכתב אלא בדבר הנכתב (תשב"ץ א ה).

שבועה

הנשבע והחזיק בידו דבר הכתוב בכתב אשורי - או הניח ידו עליו (ש"ך יו"ד רלז ס"ק יא, בשם מהר"ם מינץ), ואפילו בחכמות-חצוניות (ראה ערכו) הכתובות בכתב אשורי (בית יוסף שם ו; רמ"א שם) - ונשבע בו, נחלקו הדעות אם חשובה שבועתו שבועה, משום שהאותיות שבו מצטרפים לשמות (בית יוסף שם, בדעת רב האי גאון), וכן הלכה (רמ"א שם); או שאינה חשובה שבועה (בית יוסף שם, בדעת הרמב"ם). ונחלקו אחרונים:

  • יש סוברים שאין בו קדושה אלא כשישראל כתבו, ואפילו כשלא נתכוין לקדושה, אבל אם נכתב על ידי גוי, או שנכתב לנסות את הקולמוס, או בדפוס - אינו קדוש (חוות יאיר קט), ולכן הנשבע בכתב אשורי שנדפס, הכל מודים שאינה שבועה (חוות יאיר שם; פתחי תשובה שם סק"ב, בשמו).
  • ויש סוברים שאף הנדפס בכתב אשורי קדוש (מרכבת המשנה (אלפנדרי) ספר תורה ז יד, בדעת שו"ת הרמ"א לד)[4].

הערות שוליים

  1. כתב אשורי. לב, טורים תקט-תקיח.
  2. על האותיות של כתב אשורי, לעניין סת"ם ושאר כתבי הקודש, ראה ערך אותיות; על צורותיהן הפרטיות של האותיות, ועל דעות שונות בחלק מהאותיות, ראה על כל אות בערכה.
  3. באלו אופנים מותר לכתוב תורה נביאים וכתובים ושאר ספרים ללמוד בהם, שלא בכתב אשורי, ראה ערך עת לעשות לה' וערך תורה שבכתב וערך תורה שבעל פה; על הדינים המיוחדים שנאמרו בהצלת כתבי הקודש מן הדליקה בשבת, אם נאמרו דווקא כשהם כתובים בכתב אשורי, ראה ערך כתבי הקודש: גדרם; על האיסור לגעת בידים בספר תורה, או אף בנביאים וכתובים, אם הוא דווקא כשהם כתובים בכתב אשורי, ראה ערך הנ"ל: שם; על מחיקת השם, אם היא אסורה מן התורה אף בשם שאינו בכתב אשורי, ראה ערך מחיקת השם.
  4. על כתיבה בשבת, אם אסורה כשאינה בכתב אשורי, ראה ערך כותב: הכתב; על כתיבה בחול המועד, אם אסורה כשאינה בכתב אשורי, ראה ערך חול המועד: בכתיבה.