דרשני:ארון הברית כמסמל תורת חיים (Yairm210)

בפרשת 'וילך', מוזכר ארון הברית אחרי שהמון זמן הוא לא הוזכר, פעמיים ברצף. פעם אחת, משה מחזק את יהושע שהוא יכניס את העם אל ארץ ישראל, וכותב את התורה ונותנה "אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה'", ופעם שניה - ה' אומר למשה וליהושע לכתוב את השירה וללמד את בני ישראל, משה כותב את השירה, מחזק את יהושע שהוא יכניס את העם לארץ, ואומר לכהנים לשים את השירה בארון. פעם תורה ופעם שירה, ובכל פעם יש חיזוק להושע ומוזכר הארון. יהושע ברור - הרי הוא זה שילמד את העם את התורה והשירה - אבל מה הארון קשור?

כדי הבין זאת, נצטרך להסתכל על החלק בתורה בו הארון מככב. באמצע ספר ויקרא ישנם שני פסוקים, "ויהי בנסוע...ובנוחו יאמר…" שמופרדים משאר הספר בנונים הפוכים. חכמינו אמרו שזה בא להפסיק בין פורענות לפורענות, או שספר בפני עצמו הוא. מה כה מיוחד בשני הפסוקים הללו שמגיע להם להקרא "ספר בפני עצמם"? ושוב, איך זה קשור לארון?

כידוע, דברי חכמים משלימים זה את זה. כדי להבין את דברי חכמים באמרתם השניה, ננסה להבין את דבריהם באמרתם הראשונה. איזה פורענויות יש שם? הפורענות אחרי היא מאוד ברורה, העם מתאווים לבשר, אומרים שהם מתגעגעים למצרים וכו. אבל איזה פורענות יש לפני "ויהי בנסוע"? חכמינו אמרו שהפורענות לפני היא "ויסעו מהר ה' - כתינוק הבורח מבית הספר". אז ענינו על שאלה במחיר של שאלה. לכאורה, אין בני ישראל הולכים משם עד שה' אומר להם ללכת, אז איזו פורענות ישנה? מנין לחכמים מה היה גישתם של בני ישראל ביציאה מהר ה'?

ה'כלי יקר' מסביר שבשביל להבין זאת, נצטרך ללכת לספר דברים, בה מסופר הסיפור באופן יותר מפורט. שם כתוב שה' אומר לבני ישראל "רב לכם שבת בהר הזה, פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו" - המטרה היא לפנות, לשנות כיוון, וליסוע, ולבוא אל ארץ ישראל. מה ראינו שקרא בפועל? "ויסעו מהר ה'" - ללא פניה, וללא אזכרה של ארץ ישראל! ורק לאחר חטא והעגל, חזרנו בתשובה, שכתוב "ונפן ונסע".

אם כך, הסיפור התחיל להתבהר. בני ישראל עזבו את מקום לימוד התורה ולא שמו פניהם לקראת מקום קיומה, ולכן לא מוזכר ארץ ישראל! זה גם מסביר את אמרת חז"ל "כתינוק הבורח מבית הספר" - כי בשונה מכל המסעות, פה לא מוזכר לאן בני ישראל הלכו, אלא רק מאין יצאו - הם יצאו לא כדי להגיע אלא כדי לצאת, גם אחרי שה' אמר להם שהם למדו יותר מדי - רב לכם שבת - עדיין אין הם מפנים מבטם לקרא התכלית של הלימוד, שאין המדרש עיקר אלא המעשה!

אם כך, שתי הפסוקים של הארון מפרידים בין 2 סוגי פורענויות שונות בתכלית - תורה ללא חיים לפניה, ולאחריה, תאוות בשר ורצון לחזור למצרים - חיים ללא תורה.

ובפסוקים עצמם? "ויהי בנסוע" מצד אחד, תורה 'בתנועה', בחיים, ו"ובנוחו יאמר" - תורה במנוחה, בלימוד. "ויהי בנסוע" סמוך לחטא המיאוס בחיים, ו"ובנוחו יאמר" סמוך לחטא המיאוס בתורה. הארון מורכב משילוב של זהב ושל עץ - "דברי חכמים כדורבנות וכמסמרות נטועים" - קבועים כמסמרים ופרים ורבים כנטיעות. הן מבחינת מיקום במקדש, והן ומבחינת מרכיביו, הוא שילוב בין המנורה והשולחן במקדש. המנורה בדרום, "הרוצה להחכים ידרים", שתפקידו להאיר ועשויה כולה מקשה זהב - מסמלת תורה תורה צרופה. השולחן בצפון, "הרוצה להעשיר יצפין", שתפקידה להכיל לחם, ועשויה רובה מעץ - מסמלת את החיים החומריים. הארון המפריד בין התורה לחוד והחיים לחוד, גם בפורענות וגם במקדש, למעשה מכיל את שתיהם יחד, ומזה הקדושה שלו, וזה - ראוי לו שיקרא ספר בפני עצמו!

הקדושה העילאה מתבטאת בחוזקה הגדול ביותר בכרובים ה'מעורים' זה בזה על הכפורת, שהשכינה מדברת מביניהם. את הביטוי 'מעורים' אנו מכירים מדם הפר והשעיר של יום כיפור - שצריך שיתמזגו ביניהם ללא אפשרות הפרדה. השילוב של התורה ושל החיים - זה יוצר את הקדושה. שיזכו הזוג המאושר שתשרה שכינה ביניהם על ידי הכנסת חיים בתורה, והכנסת תורה בחיים, ומתוך חיים שלימים ותורה שלימה, גאולה שלימה במהרה בימינו אמן!

יאיר מורגנשטרן, דרשת חינה של דוד מיכאל כהן ומיכל לוז, ד' בתשרי תשע"ז, פרשת וילך