פרשני:תנ"ך:שיר השירים ב ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{ז} הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם-תָּעִ֧ירוּ | וְֽאִם-תְּעֽוֹרְר֛וּ אֶת-הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ:
השבעתי אתכם בנות ירושלים. כנס"י נשבעת לאומות, שאם ינסו למשוך את אהבת הדוד אליהן,
בצבאות או באילות. כלומר, הן יהיו להפקר ולמאכל כצבי וכאייל[1].
אם תעירו. אם תשניאו[2].
עד שתחפץ. עד שאהבתו תחזור אלי מעצמה, שאז כבר לא תהיה לכם אפילו מחשבה כזאת לעורר את אהבתו אליכם, כיון שיהיה ברור לכל שאין אפשרות כזאת1.