פרשני:תנ"ך:שיר השירים ב יא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:13, 14 באוקטובר 2018 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:תנ"ך:שיר השירים ב יא|תנ"ך-שיר-השירים|ב|יא}} '''{יא}''' כִּֽי-הִנֵּ֥ה הַסְּת...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שיר השירים ב יא


{יא} כִּֽי-הִנֵּ֥ה הַסְּתָ֖יו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ:

יש שני סוגי צרות: האחת צרה קשה בעצמה, השניה קלה בעצמה רק שהיא מטרידה ומתמשכת, כל יום, כל הזמן. כך נגזרו על ישראל עינויים ושעבודים מצד אחד, ומצד שני עצם הגרות בארץ לא להם. הסתיו כאן הוא הקור המסמל את הצרות הקשות של הגלות.

הגשם מסמל צרה שהיא לא קשה מצד עצמה, אלא שההתמדה שלה קשה עד מאוד.

אומר להם הקב"ה לישראל ששני סוגי צרות אלו חלפו[1].

  1. הגר"א