פרשני:תנ"ך:שיר השירים ו ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{ב} דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים:
הבנת התשובה היא בהתאם להבנת השאלה בפסוק הקודם:
- לפי רש"י, התשובה היא שהדוד לא עזב אותנו, אלא:
דודי ירד לגנו. צוה לנו לבנות את היכלו והיה שם עמנו.
לערוגות הבשם. מקום הקטרת הקטורת. לרעות בגנים. ולא זו בלבד, אלא גם ירד לרעות את צאנו בגנים אשר נפוצו שם. אותם שלא עלו מן הגולה משרה שכינתו עליהם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
וללקוט שושנים. שומע ומקשיב לנדברים בתורתו, ללקוט זכיותיהן ולכתבם בספר זכרון לפניו. כענין שנאמר (מלאכי ג) אז נדברו יראי ה' וגו'.
לפי המצודות, כנסת ישראל מסבירה לאומות איך היא תוכל להחזיר את דודה, ואומרת שע"י עסק התורה והתפילה תפתה אותו לשוב אליה.