פרשני:תנ"ך:שיר השירים ז ז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{ז} מַה-יָּפִית֙ וּמַה-נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּֽעֲנוּגִֽים:
מה יפית ומה נעמת. יש אישה יפה אבל לא נעימה, ויש אישה נעימה אבל לא יפה, אבל את גם יפה וגם נעימה.
אהבה בתענוגים. במשך הגלות, אהבתו של הקב"ה אל עם ישראל היא סיבה לעצב מרוב הגעגועים. לא כן כאשר ישב העם ביחד עם הקב"ה, אז תהיה האהבה סיבה אל התענוג[1].
- ↑ מצו"ד