רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף)

שער חידושי מהר"ם שיף דפוס המבורג

הרב מאיר שיף, הנקרא מהר"מ שיף. נולד בשנת ה'שס"ה. בעיר פרנקפורט במדינת הסן בגרמניה. ונפטר, במוצאי שבת קודש כ"א באדר שנת ה'ת"א ויש אומרים ו' ניסן. מקום פעילותו הייתה בגרמניה. תחומי עיסוקו, רב, וראש ישיבה, מקובל, ופרשן התלמוד. רבותיו הם, אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים הכהן כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, השל"ה‏^[1]. תלמידיו רבים מאד מכללם, רבי יהודה מילר רויטליגן מחבר ספר שבות יהודה‏^[2]. בני דורו היו מהר"ם מלובלין, מהרש"א מאוסטרהא‏^[3]. חיבוריו, חידושי הלכות, דרושים נחמדים.

רבי מאיר שיף

הרב מאיר בן יעקב (יאקב) וגוטלה (גוטלן) שיף‏^[4] נודע בכינויו מהר"ם שיף‏^[5] היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט‏^[6] ביום כ"ד בטבת ה'תע"א‏^[7] חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף", והוא מודפס בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בווילנא שבמדינת ליטא בדפוס האלמנה והאחים ראם.

ראשית חייו

נולד בפרנקפורט שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605‏^[8] בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדא, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ‏^[9] לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א‏^[10]. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל‏^[11] שנפטר בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן‏^[12], כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס, דיין ומו"ץ בפיורדא‏^[13].

תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד בבלי הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות‏^[14]. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי ממארדוש‏^[15] בהוספות לספר צמח דוד‏^[16] נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב".

רבנותו

המהר”ם שיף נהג את רבנותו ביד רמה. הוא הלך בדרכי התורה ולא נטה מן האמת הצרופה ימין או שמאל. כאשר בעלי הבתים העשירים של העיר לא תמכו בישיבה ולא החזיקו בידי לומדי התורה, במדה שהוא ציפה מהם, גער בהם המהר"ם שיף ותבע מהם למלא את החוב המוטל עליהם.

בעת ובעונה אחת הוא תיקן תקנות חשובות בחיי הקהילה, כדי לחזק את לימוד התורה וקיום המצוות בחיי היום-יום.

איש מופת ובעל גילויים

רבי חיים פלאג'י ב"'ספר חיים (על הלכות קריאת התורה סימן ט"ז- ג') כתב: "ובאזני שמעתי חלום נורא על הגאון מוהר"ם שיף ז"ל עם חברו הטוב דהיה לו בבית דין של מעלה מקטרגים על פעם אחת דאשתמיטיה לקרות פסוק כהלכתו"... ובספרו עיני כל חי (סנהדרין סה, ב) כתב: "אבל להשביע לחולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו אשר ישאל, אין זה דורש אל המתים כי אם אל הרוח, והרוח אינו נחשב מת ... ומזקנים אתבונן, מעשה רב של מוהר"ם שיף ז"ל עם חבירו, וכלתיה דרב כמהר"ר בנימין הלוי ז"ל נר בן נר הרב הגדול לב שלמה זצוק"ל, דעבדו עובדא כזאת ויצא לפועל ונתוודע לכל". נוסח דומה בספר וימהר אברהם לבנו רבי אברהם פלאג'י (מערכת ת' אות תר"ה) כתב, "אם יבקש אדם מהצדיק בעת שנוטה למות שכשילך לעולם הבא שיתפלל עליו עושה פעולה טובה [ספר חסידים תמ"ז] וכמעשה הזה שמעתי מפי הרב ... על מוה"ר הגדול בנימין הלוי בן מורינו הרב לב שלמה ז"ל בכלתו שהתחננה לפניו שיתפלל להקב"ה שיתן לה הריון, ועוד שמעתי מעשה נורא מחבירו של הרב מהר"ם שיף ז"ל..

משפחתו שיף שתרגומו ספינה ואוניית מפרשים

כך למשל כותב נכד המחבר (חלק א, המבורג תצ"ז): "כמהור"ר מאיר שיף... מקברנתא (=קברניט) דספינה (=שיף תרגומו ספינה) ההולכת בים הגדול ים התלמוד...".

"זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כאניה בלב ים התלמוד, להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו"...‏^[17] וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול... ספינ"ה שהיא טהורה, הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף...".

בדומה לכך, קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר ה'תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם דרך אוניה בלב ים התלמוד (פיורדא תקנ"ח), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי".

מצבתו

על מצבתו נכתב: "הכהן הגדול מוהר"ר מאיר שיף/ דודי ירד לגנו‏^[18]/ כשמש בלא זמנו/ נשבה ארונו/ צדיק לבית מלונו/ לפני יהו"ה לרצונו‏^[19], הגאון המופלג בחריפות ובקיאות כמוהר"ר מאיר במהר"ר יעקב יצ"ו הכהן ונקבר יום א' א"ך אדר לפ"ק, איכה ישנה‏^[20] ‏^[21] כת"ם, כ'הונה ת'ורה ומ'לכות, תנצב"ה אמן"‏^[22]

ספריו

• חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks
• דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט

המהר"מ שיף השני

קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר הכהן שיף (השני) ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר ה'תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם דרך אוניה בלב ים התלמוד (פיורדא ה'תקנ"ח), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי".

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר HebrewBooks
• דוד הלחמי, ‏רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
• דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט, תולדותיו בהרחבה רבה במבוא

ספרו

• חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף) על ציר הזמן