רבי אברהם אזולאי (מנדלבוים)
|
|
אברהם אזולאי (מנדלבוים; כ"ו בסיוון ה'תרמ"ו, יוני 1886 – ז' בתמוז ה'תשי"ז, 6 ביולי 1957) היה עסקן ציבור בתל אביב, יושב ראש ועד שכונת נוה שלום, ממייסדי שכונת מאה שערים (תל אביב יפו) וחבר מועצת העיר בארבע המועצות הראשונות.
תולדותיו
נולד בשכונת מאה שערים בירושלים, לרב יעקב מנדלבוים[1], ראש השוחטים בירושלים, ולפייגה, בת הרב בכור חיים יוסף דוד אזולאי בן רבי יהודה זרחיה אזולאי ממראכש. יש שיחסוהו למשפחת החיד"א. נשא את שם משפחת אמו - אזולאי. למד בישיבת עץ חיים ובישיבת תורת חיים. לאחר נישואיו עבד כשוחט בכפר תבור וכמשגיח כשרות בראשון לציון ולאחר מכן ביפו.
במלחמת העולם הראשונה גורש למצרים. בתום המלחמה שב ליפו והחל בעסקנות ציבורית מקומית. היה יושב ראש ועד שכונת נוה שלום. ארגן את השכונות נווה שלום, נוה צדק, אהל משה ומחנה יוסף למועצה אחת ופעל לסיפוחן לתל אביב. בין השנים 1919–1935 היה חבר ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב ושימש יושב-ראש של כמה מוועדותיו. במקביל שימש באותן שנים חבר מועצת עיריית תל אביב. היה ממייסדי שכונת מאה שערים בתל אביב, וכמו כן השתתף בייסוד השכונות נווה שאנן, נורדיה ומונטיפיורי. היה פעיל בארגון בעלי הבתים בתל אביב וחבר הנהלת בנק בעלי הבתים העירוני.
היה פעיל בהתארגנותו של הציבור החרדי בתל אביב, וכן היה פעיל בתחומי החינוך הדתי, השבת והכשרות בעיר. הקים בתי כנסת ומקווה בשכונת מאה שערים וייסד את "משמרת השבת" בתל אביב.
הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית, ופעל במסגרתה להקמת אגף חרדי בשם "אחדות ישראל". בשנת 1935 נבחר כציר לקונגרס היסוד של "ההסתדרות הציונית החדשה" שהתכנס בווינה. נבחר כחבר הנשיאות וכגזבר-כבוד.
רכש אדמות ליד ראשון לציון מערבי מקומי, והתכונן להקים עליהן יישוב יהודי בשם "תל אלימלך", לזכר האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין.
היה בעל אוסף של כתבי יד עתיקים, חלקם ירושה מזקנו החיד"א, ומסר אותם לבית הספרים הלאומי.
נפטר בשנת 1957, בן 71 במותו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.
לקריאה נוספת
- 'אזולאי, אברהם', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 36.
קישורים חיצוניים
מפרי עטו:
הערות שוליים
- ↑ בן ברוך טרובר