דרשני:מות מרים, אמונה בה' והמים (Yairm210)

^[1]בפרשה חוקת, יש את מות מרים, הסתלקות הבאר ובעקבות כך - מי מריבה, וזו הזדמנות טובה לדבר על הנהגת הקב"ה בעולמו דרך הגשם. פעם, המים היו החיים כפשוטם - אין מים, אין חיים! מה עושים במצב כזה? נלמד מהאבות - אברהם ויעקב ירדו מצרימה, יצחק כמעט ירד מצרימה. זה לא מצב שניתן "להתמודד" איתו.

כמעט בכל סט של ברכות וקללות מופיע עניין הגשם, שאם בני ישראל חוטאים אז שמיכם כברזל וארציכם כנחושה או להיפך, ועצר את השמיים ולא יהיה מטר, וראינו את זה מתממש בפועל גם בימי הנביאים, במיוחד אליהו ואלישע, וגם בימי התנאים והאמוראים, לפי הרבה סיפורים בגמרא.

מצד שני, אם נקיים את מצוות ה' אזי ונתתי מטר ארציכם בעתו, ונתתי גשמיכם בעתם, משה רבינו מסביר בחומש דברים לבני ישראל שבשונה מארץ מצרים אשר השקית ברגליך כגן הירק, ארץ ישראל למטר השמיים תשתה מים. מכאן יש המפרשים את ההבדל בין ברכת יעקב לברכת עשיו, שבברכת יעקב תלויים בקב"ה ובברכת עשו לא.

ההסתמכות על המים מקושרת באופן מאוד חד מאוד לאמונה בקב"ה, ולפי זה אולי נוכל לתרץ קושיה בפרשה שלנו - מדוע מרים מתה לפני הכניסה לארץ? הרי בשונה ממשה ואהרן, לא מצינו שום חטא שמרים חטאה בו! אלא שבנ"י היו צריכים לעבור מהנהגה ניסית של הקב"ה במדבר להנהגה בהסתר יחסי בארץ ישראל, ואם בארה של מרים היה נשראר איתם, הם היו נשארים במחשבה שמגיע להם מים מהקב"ה, שהרי תמיד יש מים ללא תלות במעשיהם, כמו שבאמת ראינו שזהו הטענה שלהם במדבר, גם במרה וגם במי מריבה! כדי שיוכלו לעבור להנהגה בה הם לויים בכוחות עצמם ולא בניסים של מן, עננים ובאר, שלושת המנהיגים של המדבר לא יכלו להכנס לארץ ישראל.

כשם שהקב"ה משפיע שפע גשמי על העולם ועל הדבקים בו, במובן הזה - גשמי כפשוטו, כך הוא גם משפיע שפע רוחני - התורה נמשלה למים, קול ה' על המים, הוה כל צמא לכו למים. ואכן דברים כשפוטם - תורת חיים, התורה היא עצמה חיים, צמאון אשר אין מים מוביל ישר לרשעים בחייהם קרויים מתים!

בעזרת ה' נזכה לראות שכשם שה' למבול ישב, ישב ה' מלך לעולם, אהיה כטל לישראל, ביום ההוא ומלאה כל הארץ דעה את ה' כמים אל ים מכסים, דעה שלימה וגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.