אנציקלופדיה תלמודית:שלחן

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:13, 12 בפברואר 2019 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Added new Talmudit entry)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

שֻׁלְחָן.

השלחן עליו נותנים את לחם-הפנים*.

א. מהותו וגדרו.

מצוה מן התורה לעשות שלחן, שנאמר: ועשית שלחן עצי שטים וכו'[1]. מוני המצות לא מנו את עשיית השלחן כמצוה בפני עצמה[2]. ונחלקו ראשונים: לסוברים שעשיית כלי המקדש נכללת במצות בנין בית-המקדש*[3], כתבו ראשונים שאף עשיית השלחן, בכלל המצוה היא[4]. ולסוברים שעשיית הכלים אינה אלא הכשר למצוות הנעשות בהם[5], כתבו ראשונים שאף עשיית השלחן אינה אלא הכשר למצות סידור לחם-הפנים*[6].

תפקידו

השלחן משמש להנחת לחם-הפנים*, שנאמר: ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד[7]. ויש שנקרא בכתוב: שלחן הפנים[8]. על פרטי העבודה של סידור לחם הפנים על השלחן וסילוקו ממנו, ע"ע לחם הפנים: סידורו וסילוקו.

ככלי שרת

השלחן מכלי-שרת* שבמקדש הוא[9].

מקומו

השלחן, מקומו בהיכל* שבבית-המקדש*[10] - ובמשכן שבמדבר היה מקומו בקדש[11] - בצפונו[12], כנגד המנורה* שבדרום[13], שנאמר: ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון[14]. השלחן היה נתון מחציו של ההיכל – ובמשכן, מחציו של הקדש[15] - ולפנים[16], ויש מן הראשונים ואחרונים בדעתם שכתבו, שנתון משליש ההיכל ולפנים[17], מרוחק מן הכותל הצפוני שתים וחצי אמות[18], ומן הפרוכת* חמש אמות[19]. ויש מן האחרונים שכתבו, שבבית המקדש היה השלחן מרוחק מן הכותל הצפוני חמש אמות[20].

אופן עמידתו

אופן עמידת השלחן בהיכל, נחלקו בו תנאים: רבי סובר, שהיה מונח ממזרח למערב[21], לאורכו של הבית[22], שלמדים ממנורה* שהיתה עומדת לדעתם בין מזרח למערב[23]. ור' אלעזר בן שמעון סובר, שהיה מונח מצפון לדרום[24], לרוחבו של בית[25], שלמד מארון* שהיה עומד בין צפון לדרום[26]. הלכה, שעומד לאורך ההיכל[27], שהלכה כרבי מחברו[28].

האיסור לטלטלו

השלחן, אין לטלטלו ממקומו, שנאמר: ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד[29], היינו יום ולילה[30], וכלומר שלא יזוז משם[31], וזוהי ששנינו: ואומרים להם – לכהנים עמי הארץ ברגל[32] - הזהרו שלא תגעו בשלחן[33], שלא יוכלו להטבילו לאחר הרגל לפי שאי אפשר לסלקו ממקומו[34].

השולחנות שעשה שלמה

בבית המקדש הראשון עשה שלמה המלך עשרה שולחנות מלבד השלחן שעשה משה במשכן[35], והיו מונחים בהיכל מחציו ולפנים[36], חמישה מימינו וחמישה משמאלו - בשתי שורות[37] - ושולחנו של משה באמצע[38], שנאמר: ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול[39]. ונחלקו תנאים, אם היו מסדרים עליהם את לחם-הפנים*: יש סוברים, שלא היו מסדרים את הלחם אלא בשלחן שעשה משה[40]. ויש סוברים, שעל כל השולחנות היו מסדרים אותו[41]. שולחנות שעשה שלמה, יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שלא שימשו עשרה שולחנות אלו אלא בבית ראשון[42]. ויש שכתבו, ששימשו אף בבית שני[43].

החומר ממנו עשוי

ב. תבניתו.

השלחן שבמשכן היה עשוי עץ, שנאמר: ועשית שלחן עצי שטים[44]. על שלחן שנעשה ממיני מתכות ולא מעץ, שנחלקו אחרונים אם מעכב בכשרותו, ע"ע כלי שרת[45].

צורתו

השלחן הוא דף מרובע[46] בעל ארבע רגלים[47], הנתונות בארבע רוחותיו[48], שנאמר: אשר לארבע רגליו[49]. על דף השלחן אם היה מחובר לרגליו, עי' להלן[50]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שהיו רגלי השלחן מחוברות במחיצות מצדי השלחן כעין שידה סתומה בעלת ארבע דפנות[51].

אורכו ורוחבו

דף השלחן – בלא עובי ציפוי הזהב[52] - אורכו שתי אמות ורחבו אמה[53], שנאמר: אמתים ארכו ואמה רחבו[54]. ונחלקו תנאים: ר' יהודה סובר, שאמות השלחן נמדדות באמה בת חמישה טפחים, ולדעתו ארכו עשרה טפחים ורחבו חמישה טפחים[55], שלדעתו אמת הכלים שבבית המקדש נמדדת באמה בת חמישה טפחים[56]. ור' מאיר סובר, שנמדדות באמה בת ששה טפחים, ולדעתו ארכו שנים עשר טפחים ורחבו ששה[57], שלדעתו אמת כלים נמדדת באמה בת ששה טפחים[58]. וכן דעת אבא שאול, שסובר שנותנים את הבזיכים ברווח שבין שני הסדרים של לחם הפנים[59], שנמדד באמה בת ששה טפחים, שאין רווח באותו מקום אלא לדעה זו[60]. וכן בדעת רב אשי בשם רבין בר חיננא, שהוכיח ששלחן של מקדש היה של פרקים שאם לא כן אי אפשר לטובלו במקוה אמה על אמה[61], יש מן האחרונים שכתבו, שנמדד באמה בת ששה טפחים, שאם היה נמדד באמה בת חמישה טפחים יכול לטובלו שהרי המקוה נמדד באמה בת ששה טפחים[62]. הלכה כר' מאיר[63] - אף על פי שר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה[64] - שאף אבא שאול סובר כן[65]. ויש מן הראשונים שכתבו, שהלכה כר' יהודה[66].

גובהו

גובה השלחן, כלומר גובה רגליו עם עובי דף השלחן[67] - בלא המסגרת, לסוברים שהיא למעלה מן השלחן[68], ובלא עובי ציפוי הזהב[69] - אמה וחצי[70], שנאמר: ואמה וחצי קמתו[71]. לסוברים שאמות השלחן נמדדות באמה בת חמישה טפחים[72], גובהו שבעה טפחים ומחצה[73], ולסוברים שנמדדת באמה בת ששה טפחים[74], גובהו תשעה טפחים[75]. גובה השלחן, יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שאינו מעכב בכשרותו, שלדעתם כל שאין לימוד מן הכתוב שהוא לדורות אינו חיוב אפילו לכתחילה[76].

עובי הדף

עובי דף השלחן, כתבו ראשונים ואחרונים שהוא טפח[77]. ויש מן האחרונים שכתב, שעוביו חצי טפח[78].

שמתפרק לרוחבו

דף השלחן שבמקדש, יש מן הראשונים שכתבו, שהיה אפשר לפרק רחבו לשני חלקים כדי שאפשר יהיה לטובלו במקוה, ולדעתם זהו שאמר רב אשי: שלחן של מקדש של פרקים היה[79]. ומן האחרונים שפירשו, שלא נתפרדו החלקים זה מזה, אלא שיכול לקפלם זה על זה[80]. ויש מן האחרונים שכתבו, שלא היה דף השלחן מתפרק כלל[81].

רגליו

רגלי השלחן, יש מן האחרונים שכתבו, שהיו מרובעות[82], אורכם ורוחבם טפח[83]. ויש שכתבו, שחציים העליון היה מרובע וחציים התחתון עגול[84].

מקום הרגלים

רגלי השלחן נתונות תחת דף השלחן[85], ומן האחרונים שכתבו, שכנוסות לפנים משפת השלחן[86]. ולדעה זו, יש מן האחרונים שכתבו, שאין הדף מחובר לרגלי השלחן[87], ויש שכתבו, שמחובר לרגלים, שאי אפשר שיעמדו באופן אחר[88]. ויש מן הראשונים שכתבו בדעת אמוראים - לסוברים שהמסגרת למעלה מן השלחן[89] - שרגלי השלחן היו נתונות סביב השלחן וביניהם המסגרת[90].

שמתפרקים מן הדף

רגלי השלחן שבמקדש – לסוברים שהמסגרת למעלה מן השלחן[91] - כתבו ראשונים, שאינם מחוברים יפה לדף השלחן ואפשר לפרקם ממנו[92]. ומן האחרונים שכתבו, שזהו שאמר רב אשי: שלחן של מקדש של פרקים היה[93], היינו שרגליו היו של פרקים[94]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעתם שמחוברות לשלחן אלא שעשויות פרקים ויכולות להתקפל על גבי דף השלחן[95].

מסגרת

השלחן מוקף במסגרת, שנאמר: ועשית לו מסגרת טפח סביב[96]. ונחלקו תנאים: א) ר' יוסי סובר, שהמסגרת נתונה - ומחוברת[97] - למעלה מן השלחן[98], כעין שפה גבוהה[99], על גבי שפת השלחן[100], ויש שכתבו, שמחוברת לצדי השלחן[101]. המסגרת משמשת לשמירה על לחם-הפנים* שלא יפול אם יגעו בו[102], ומן האחרונים שכתבו, שמשמשת לקישוט[103]. ב) חכמים סוברים, שהמסגרת נתונה למטה מן השלחן[104], תקועה מרגל לרגל בארבע רוחות השלחן[105], בראשו[106], ודף השלחן שוכב עליה כעין כיסוי[107]. ויש מן הראשונים שכתבו, שמונח על המסגרת וסגור בתוכה[108]. ויש מן הראשונים שכתבו, שהמסגרת נתונה בקרקעיתו של שלחן סמוך לארץ[109]. ונחלקו ראשונים בדעתם: יש סוברים, שאין דף השלחן מחובר למסגרת אלא מונח עליה[110], ומן הראשונים שכתבו, שמשמשת לחיבור רגלי השלחן כדי שלא תהיינה קבועות בשלחן עצמו[111]. ויש סוברים, שדף השלחן מחובר למסגרת[112], ולדעתם, יש מן האחרונים שכתבו, שמשמשת לחיזוק השלחן שלא יישמט הדף מעל הרגלים[113], ויש שכתבו שאין בה צורך לשלחן אלא גזרת הכתוב היא[114]. להלכה, נחלקו אחרונים: יש פוסקים כחכמים[115], שיחיד ורבים הלכה כרבים[116]. ויש פוסקים כר' יוסי[117]. שלחן שעשאו בלא מסגרת, יש מן האחרונים שכתבו, שמעכב בכשרותו[118]. ויש שצידדו, שאינו מעכב בכשרותו[119].

צורתה

המסגרת – לסוברים שנתונה מעל לדף השלחן[120] – היתה משופעת ונוטה כלפי חוץ באופן שלחם-הפנים* היה מונח על השלחן עצמו[121]. ויש מן האחרונים מצדדים, שהמסגרת היתה זקופה[122]. ויש שכתבו בדעת ראשונים, שתלוי במחלוקת תנאים: שלדעת הסוברים שלשלחן היו סניפים[123], היתה המסגרת משופעת, לפי שלא היה צורך בה כדי להעמיד את הלחם, ולדעת ר' יוסי, שסובר שלא היו שם סניפים[124], המסגרת זקופה כדי שתעמיד את הלחם[125].

החומר ממנה עשויה

מסגרת השלחן, יש מן הראשונים שכתבו, שעשויה מעצי שטים ומצופה זהב כשאר חלקי השלחן[126]. ויש מן הראשונים שצידדו – לסוברים שהמסגרת למעלה מן השלחן[127] - שהמסגרת היא טס של זהב הנקרא "זר", ולדעתם מה שנאמר: ועשית זר זהב למסגרתו סביב[128], היינו להיות למסגרת[129].

מדותיה לסוברים שהמסגרת מלמעלה

לסוברים שהמסגרת למעלה מן השלחן[130], גובהה טפח מעל השלחן[131], וזהו שאמר הכתוב: מסגרת טפח סביב[132]. ויש שכתבו - לסוברים שהיתה מחוברת מצדי השלחן[133] - שעוביה כעובי דף השלחן ואינה גבוהה ממנו[134]. רוחבה, יש מן הראשונים שכתבו, שאף הוא טפח[135].

מדותיה לסוברים שהמסגרת מלמטה

לסוברים שהמסגרת למטה מן השלחן[136], יש מן הראשונים שכתבו, שעוביה טפח, ולדעתם זהו שאמר הכתוב: מסגרת טפח סביב[137]. רוחבה, יש מן הראשונים שכתבו, שהוא טפח[138], ולדעתם זהו שאמר הכתוב: מסגרת טפח סביב[139].

הזר

השלחן מוקף זר של זהב, שנאמר: ועשית לו זר זהב סביב[140]. הזר עשוי כמין כתר[141], סימן לכתר מלכות[142], לפי שהשלחן הוא סימן לעושר מלכים[143]. ונחלקו ראשונים: א) יש סוברים, שזר אחד היה לשלחן[144], מהם שכתבו, שהזר נתון על המסגרת[145], ולדעתם זהו שנאמר: ועשית זר זהב למסגרתו סביב[146], היינו אותו זר האמור למעלה[147]. וכן בדעת הסוברים שהמסגרת למטה מן השלחן[148], יש מן האחרונים שכתבו, שהיה הזר נתון על המסגרת בצד דף השלחן, ולדעתם זהו שנאמר: ועשית לו זר זהב[149], היינו לשלחן, לפי שנתון בצדו[150]. ומהם שכתבו - לסוברים שהמסגרת למעלה מן השלחן[151] - שהיה הזר נתון על השלחן בצד המסגרת[152], ולדעתם זהו שנאמר: ועשית לו זר זהב[153], היינו לשלחן, שמחובר לשלחן במקום יציאת המסגרת[154]. ב) ויש סוברים, ששני זרים היו מקיפים את השלחן[155], הזר האחד נתון סביב דף שלחן, וזהו שנאמר: ועשית לו זר זהב סביב[156], והזר השני נתון סביב למסגרתו, וזהו שנאמר: ועשית זר זהב למסגרתו סביב[157]. לסוברים שהמסגרת למעלה מן השלחן[158], יש שכתבו, שזר אחד מחובר בצד עובי דף השלחן – לסוברים שאינו מצופה זהב[159] - לכסותו[160], וזר שני נתון סביב המסגרת מבחוץ ומבפנים ועל שפתה מלמעלה לכסותה[161], כמין תיק[162], ומהם שכתבו שהוא כעין חצי קנה חלול[163]. ויש שכתבו, שזר אחד נתון בצד דף השלחן מחוץ למסגרת, ומשמש לכך שלא תזוז המסגרת ממקומה, וזר שני נתון סביב המסגרת מצד פנים, ומשמשים המסגרת והזר הפנימי כדי שלא יזוז לחם הפנים ממקומו[164]. ולסוברים שהמסגרת למטה מן השלחן[165], יש שכתבו, שהזר הנתון סביב השלחן נועד להחזיק את לחם הפנים שעליו, והזר הנתון סביב המסגרת נועד להחזיק את דף השלחן שעליה[166]. על הסוברים שהזר השני הוא המסגרת עצמה, עי' לעיל[167]. שלחן שעשאו בלא זר, יש מן האחרונים שכתבו, שמעכב בכשרותו[168]. ויש שצידדו, שאינו מעכב[169].

גובהו

גובה הזר משהו[170]. ויש מן הראשונים שנראה מדעתם, שגובהו טפח[171].

טבעות השלחן

ארבע טבעות זהב היו קבועות[172], בארבע זויות השלחן[173], שנאמר: ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו[174]. טבעות אלו משמשות להכניס בהן את בדי השלחן, שנאמר: לבתים לבדים לשאת את השלחן[175], כלומר להיות בתים להכניס בהם את הבדים[176]. שלחן שעשאו בלא טבעות, יש מן האחרונים שצידדו, שאינו מעכב בכשרותו[177].

מקומן

מקומן של הטבעות בשלחן, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים - לסוברים שהמסגרת היתה למעלה מן השלחן[178] - שקבועות בין ראש דף השלחן לתחילת המסגרת[179]. ב) ויש סוברים – לסוברים שהמסגרת למטה מן השלחן[180] – שקבועות למעלה מן המסגרת[181], שלדעתם מה שנאמר: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[182], היינו בסמוך[183]. ג) ויש סוברים - לסוברים שהמסגרת היתה למעלה מן השלחן[184] - שקבועות בעובי דף השלחן[185], ולדעתם מה שנאמר: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[186], לא בא ללמד אלא שאינן קבועות במסגרת[187]. ד) ויש שנראה מדבריהם – לסוברים שהמסגרת למטה מן השלחן[188] – שקבועות במסגרת, ולדעתם זהו שנאמר: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[189]. ה) ויש סוברים, שקבועות תחת השלחן סמוך לשפתו כנגד המסגרת[190], ולדעתם זהו שנאמר: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[191], היינו תחת שפת השלחן ולא באמצעו[192]. ו) ויש סוברים – לסוברים שהמסגרת למעלה מן השלחן[193] – שקבועות בראשי הרגלים כנגד המסגרת, שלדעתם נתונות רגלי השלחן בצדיו וביניהם המסגרת[194], ולדעתם זהו שנאמר: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[195]. ז) ויש סוברים - לסוברים שהמסגרת למטה מן השלחן[196] - שקבועות ברגלי השלחן תחת זויות המסגרת[197], ולדעתם זהו שנאמר: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[198]. ח) ויש סוברים, שקבועות ברגלי השלחן בשני שלישי גובהו[199]. ולדעה זו, מה שאמר הכתוב: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[200], מהם שכתבו, שפירושו שתהיינה הטבעות קבועות כנגד המסגרת שמעליהן ולא יבלטו מחוץ לרוחבה, שלדעתם היו רגלי השלחן כנוסות לפנים משפת השלחן[201]. ומהם שכתבו, שפירושו תהיינה קרובות אל המסגרת וקבועות ברגל לצד חוץ ולא לצד פנים[202]. ט) ויש סוברים, שהיו קבועות באמצע המוטות המחברים בין רגל לרגל - לסוברים כן[203] – טבעת אחת בכל מוט, ולדעתם זהו שאמר הכתוב: ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו[204].

הבדים

טבעות השלחן היו נתונים בהם בדים, שהם מוטות[205] עשויים מעצי שטים ומצופים זהב בהם נשאו הלויים את השלחן, שנאמר: ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן[206]. ומן הראשונים שכתבו, שהיו הבדים עגולים[207]. שלחן שעשאו בלא בדים, יש מן האחרונים שצדדו, שאינו מעכב בכשרותו[208].

מניינם ומקומם

מנין הבדים ומקומם, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים, ששני בדים היו בשלחן[209], ונתון כל אחד מהם בשתי טבעות[210], מהם שכתבו, שנתונים משני צדי רחבו[211], ומהם שנראה מדבריהם, שנתונים משני צדי ארכו[212]. ב) ויש סוברים – לסוברים שהטבעות היו קבועות במוטות המחברים בין רגלי השלחן[213] - שארבעה בדים היו בשלחן מארבעת צדיו וכל אחד מהם נתון בטבעת אחת[214].

עוביים

עובי הבדים, יש מן האחרונים שכתבו, שהיה טפח[215], ויש שנראה מדבריהם, שלא היה פחות מטפח[216].

מקבילים למסגרת

בדי השלחן, כתבו אחרונים, שמקבילים למסגרת[217], ולדעתם זהו שאמר הכתוב: לעמת המסגרת תהיין הטבעת[218], היינו שתהיינה הטבעות קבועות בקו ישר באופן שיקבילו הבדים הנתונים בהן למסגרת[219].

בשעת חנייתם

שלחן שבמשכן, יש מן האחרונים שכתבו, שהיו מסירים את הבדים בעת שעמד במשכן בשעת חנייתם[220], שלפי שהיה מקום צר והיו הבדים מעכבים את הילוך הכהנים[221], ומהם שכתבו טעם אחר, שבשעה שאינו נישא בכתפיים אין הבדים מונחים בטוב, שלדעתם כל בד אינו מונח אלא בטבעת אחת[222].

בבית המקדש

השלחן שבבית המקדש, אף על פי שלא היה נישא ממקום למקום, יש מן הראשונים ומן האחרונים שכתבו, שהיו בו טבעות ובדים, כדי להגביהו ולהראותו לעולי הרגלים[223], ולדעתם זהו שאמר הכתוב: ונשא בם את השלחן[224], שהרי כבר נאמר: לשאת את השלחן[225], וללמד בא שמצוה לשאתו אף שלא לצורך[226]. ויש מן האחרונים שכתבו, שלא היו בו טבעות ובדים[227].

המוטות שבין רגליו

השלחן, יש מן האחרונים שכתבו, שהיו בו ארבעה מוטות המחברים בין רגליו, ולדעתם זהו שאמר הכתוב: על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו[228].

ציפוי הזהב

השלחן - ורגליו[229] - מצופה זהב טהור[230], היינו זהב מזוקק שאין סיגים מעורבים בו[231], שנאמר: וצפית אתו זהב טהור[232]. ונחלקו ראשונים: א) יש סוברים, שהציפוי הוא בטסי זהב[233]. ולדעה זו, יש מן הראשונים שכתבו, שדף השלחן מצופה זהב בין מצדו העליון ובין מצדו התחתון[234], ויש שכתבו, שאינו מצופה אלא מצדו העליון[235]. ומן הראשונים שכתבו, שאינו מצופה בעוביו[236]. ב) ויש סוברים, שהציפוי הוא כעין ציפוי הארון*, שישנם שלושה שולחנות הנתונים זה בתוך זה, שנים של זהב מבית ומחוץ ושלחן של עץ באמצעם[237]. שלחן שעשאו עץ בלא ציפוי, כתבו אחרונים, שמעכב בכשרותו[238]. על שלחן שציפוהו בחומר שאינו זהב, שנראה מדברי ראשונים, שאם ציפוהו בשאר מיני מתכות כשר, ואילו בשאר מינים פסול, ע"ע כלי שרת[239].

עובי הציפוי

עובי הציפוי, נחלקו בו ראשונים ואחרונים בדעתם: יש סוברים, שהציפוי היה דק וקלוש[240]. ויש סוברים, שעוביו כדינר זהב[241]. על שיעור דינר זהב, שיש סוברים שלא ידענו שיעורו, ויש שנתנו בו שיעור, ע"ע מזבח הפנימי[242].

אם ניתן להסירו

ציפוי הזהב, יש מן הראשונים שכתבו, שניתן להסירו[243]. ויש שנראה מדבריהם, שאינו ניתן להסרה[244].

על האיסור לעשות כלי כתבנית השלחן, ע"ע כלי המקדש: איסור עשיית תבניתם.

ג. כליו

הסניפים

השלחן, נחלקו תנאים וראשונים ואחרונים בדעתם, אם היו נתונים מצדיו סניפים לסמיכת לחם-הפנים*: א) חכמים סוברים, שארבעה "סניפים" של זהב - שהם כמין יתדות[245] - היו שבהם סומכים את לחם-הפנים*[246], שנים לסדר זה ושנים לסדר זה[247], משני צדי אורך השלחן[248]. על צורת הסניפים ומקומם ואופן עמידתם, עי' להלן[249]. וכן בדעת ר' יוסי, שסובר שלא היו שם סניפים אלא מסגרתו של שלחן מעמדת את הלחם[250], יש מן האחרונים שכתבו, שהיו נתונים סניפים בצדי השלחן לסמוך את לחם הפנים, שלדעתם לא היתה המסגרת מעמדת אלא את החלות התחתונות המונחות על השלחן עצמו[251]. סניפים אלו הם ה"קשוות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית וכו' וקשותיו ומנקיתיו[252], יש שפירשו, שנלמד מייתור הכתוב[253], ויש שפירשו, שהוא לשון קישוי, שמקשה הלחם ומחזקו שלא ישבר[254]. ויש סוברים, ש"מנקיות" הם הסניפים[255], שלדעתם ה"קשוות" הנזכרות בכתוב הן הקנים[256]. ובטעם שהוצרכה סמיכה ללחם הפנים, לסוברים שהיה עשוי כעין תיבה פרוצה[257], היה נצרך לכך כדי שלא ישברו דפנותיו מחמת כובד הלחם שעליו[258], ולסוברים שהיה עשוי כעין ספינה רוקדת[259], היה נצרך לכך לפי שאין שולי הלחם הרחבים ואינו יושב[260]. ב) בדעת ר' יוסי, שסובר שלא היו שם סניפים אלא מסגרתו של שלחן מעמדת את הלחם[261], יש מן הראשונים שכתבו, שלא היו סניפים מצדי השלחן כלל[262]. הלכה כחכמים[263]. הסניפים, יש מן האחרונים שכתבו, שאינם מעכבים את השלחן[264].

מקום ואופן עמידתם

הסניפים שמצדי השלחן – לסוברים כן[265] - נחלקו תנאים ואמוראים בדעתם במקומם ואופן עמידתם: א) לסוברים שלחם הפנים עשוי כעין תיבה פרוצה[266], היינו שדפנותיו זקופות[267], היו הסניפים עומדים על הקרקע[268], זקופים וארוכים[269]. ויש שכתבו, שנעוצים בקרקע[270]. ובדעת ר' יוסי, שסובר שלא היו שם סניפים אלא מסגרתו של שלחן מעמדת את הלחם[271], יש מן האחרונים שכתבו, שהסניפים היו מרוחקים מעט מצדי השלחן[272], שלדעתם לא היו משמשים לסמוך את הלחם אלא להניח עליהם את הקנים[273]. ב) ולסוברים שלחם הפנים עשוי כעין ספינה רוקדת[274], היינו שדפנותיו משופעות[275], היו הסניפים עומדים על השלחן[276], ועשויים כחצי מעגל הסומך את הלחם תחת שיפוע דפנותיו עד לראשו[277]. ומן האחרונים שכתבו, שהיו הסניפים מתעגלים גם לכיוון צדי הלחם שלאורך השלחן, שאף הם היו מתעגלים והולכים עד שנעשו חדים, לסוברים כן[278].

צורתם

צורת הסניפים, נחלקו בה ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים, שהסניפים היו לוחות רחבים[279], מהם שכתבו, ששיעור רוחבם חמישה טפחים כרוחב לחם-הפנים*[280]. ומהם שכתבו – לסוברים שקבועים הקנים בסניפים - שרחבים כשיעור שבין הקנה הראשון לקנה השלישי[281]. ב) ויש סוברים, שהיו כעין מנורה, שדרה באמצע וקנים יוצאים מצדיה חמישה מכאן וחמישה מכאן[282], ומהם שכתבו שזוהי ששנינו בסניפים: מפוצלים מראשיהם[283]. ג) ויש סוברים, שהיו כעין מקל המתפצל לשני ראשים בצדו העליון[284], כנגד רוחב החלה העליונה[285]. ולדעתם, זוהי ששנינו בסניפים: מפוצלים מראשיהם[286].

גובהם

גובה הסניפים, נחלקו בו ראשונים ואחרונים בדעתם: א) יש סוברים, שהיו גבוהים עד כנגד הקצה העליון של דפנות החלה העליונה – שלסוברים שגובה הדפנות היה שני טפחים ומחצה[287], היה גובהו מלבד תוספת בליטת הקנים שבין החלות שאינה עולה לטפח[288], עשרים ושניים טפחים וחצי[289], ולסוברים שגובה הדפנות היה שני טפחים[290], היה גובהו מלבד בליטת הקנים עשרים ואחד טפחים[291] - שבמערכת השלחן[292]. ב) ויש סוברים, שהיו גבוהים מן הקרקע שמונה עשר טפחים[293]. ובדעתם, יש מן האחרונים שבארו, שהחלה העליונה שאין עליה משאוי אינה צריכה סמיכה כלל ואף שאר החלות אינן צריכות סמיכה אלא בצדן התחתון במקום שנתונים הקנים, ולכן אין הסניפים עולים אלא טפח – לסוברים שרוחב השלחן הוא ששה טפחים[294] – או חצי טפח – לסוברים שרוחבו חמישה טפחים[295] - כנגד החלה החמישית[296]. ג) ויש סוברים – לסוברים שרוחב השלחן ששה טפחים[297] - שהיו גבוהים מן הקרקע תשעה עשר טפחים כנגד תחילת החלה העליונה לסמוך הקנים שתחתיה, שלדעתם אין הלחם צריך סמיכה אלא הקנים שתחתיו[298]. ד) ויש סוברים, שהיו גבוהים מן הקרקע ארבע וחצי אמות[299], ולדעתם זהו שאמר הכתוב: המזבח עץ שלוש אמות[300], היינו שלוש אמות מעל לשלחן, שגובהו אמה וחצי[301]. ה) ויש מן הראשונים שסוברים, שהיו גבוהים כנגד הקצה העליון של החלה התחתונה שעל השלחן, שלדעתם אין הקנים צריכים סמיכה אלא גוף הלחם התחתון לבדו[302], ובדעתם יש מן האחרונים שכתבו, שהיו הסניפים מפוצלים לשני ראשים, שהעבה שבהם נתון תחת השלחן והדק נתון לצד החלה התחתונה, ולדעתם זהו ששנינו בסניפים: מפוצלים מראשיהם[303].

הפיצולים

הסניפים, כתבו ראשונים – לסוברים שהיו משמשים לסמיכת הקנים[304] – שהיו עשויים בהם "פיצולים" ששימשו לסמיכת הקנים[305], ולדעתם זוהי ששנינו בסניפים: מפוצלים מראשיהם[306], ובארו אחרונים, שהיו הפיצולים עשויים בחלק שעולה למעלה מן השלחן[307]. ונחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם, במהות הפיצולים: א) יש סוברים – לסוברים שהסניפים היו לוחות רחבים[308] - שהיו עשויים בגובה הסניפים שורות של חריצים שאינם מפולשים זו למעלה מזו, שכל אחד מהם כמידת עובי קנה[309], ובדעתם יש שכתבו, ששני חריצים היו רחוקים מעט משני צדי רוחב הסניף ובאמצעם היה נקב מפולש, מלבד השורה העליונה – שלא היו בה אלא שני קנים[310] - בה לא היה נקב אמצעי[311]. ויש שצידדו, שבסניף האחד היו חריצים בלתי מפולשים ואילו בסניף שכנגדו היו נקבים מפולשים שדרכם יוכלו לתחוב את הקנים מבחוץ, וכן להוציאם[312]. ב) ויש סוברים – לסוברים שהסניפים היו לוחות רחבים[313] - שחריץ אחד היה נמשך לכל רוחב הסניף בכל אחת מן השורות ובו היו נכנסים ראשי הקנים[314]. ג) ויש סוברים, שמתוך הסניפים יצאו כעין ענפים קטנים הפונים לכיוון הסניף שכנגדו שעליהם היו נסמכים ראשי הקנים[315]. ד) ויש סוברים – לסוברים שהסניפים הם כעין מנורה[316] - ששני קנים היו מונחים על זרועות הסניפים, אחד בזרוע זו ושני בחברתה, ובשדרה האמצעית של הסניפים היה נקב מפולש שבו היה נכנס ראש הקנה האמצעי, מלבד השורה העליונה בה לא היה נקב אמצעי[317].

מניינם

מנין הפיצולים שבסניפים נחלקו בו ראשונים ואחרונים בדעתם: יש סוברים, שחמש שורות של פיצולים היו בגובה הסניפים, שהרי לא היו קנים הצריכים סמיכה אלא תחת חמש החלות העליונות שבכל סדר[318]. ויש סוברים, ששש שורות של פיצולים היו, שלדעתם פיצול נוסף היה מעל החלה העליונה שבכל סדר שהיה משמש להנחת הבזיכין*[319].

גובהם

גובה הפיצול התחתון היה כגובה הקצה העליון של דפנות החלה התחתונה של לחם-הפנים*[320] - שיש סוברים, שגובהן שני טפחים ומחצה[321], ויש סוברים, שגובהן שני טפחים[322] - ושאר הפיצולים היו רחוקים זה מזה כשיעור זה ועוד משהו[323]. הפיצולים שבסניף האחד היו מקבילים לפיצולים שבסניף שכנגדם[324].

הקנים

חלות לחם-הפנים* שבשלחן היו מובדלות זו מזו על ידי קנים[325], של זהב[326], כל אחד מהם כמין חצי קנה – סדוק לאורכו[327] - חלול[328], כדי שתהיה הרוח מנשבת בחלות[329], שלא יתעפשו[330]. הקנים אלו ה"מנקיות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית וכו' וקשותיו ומנקיתיו[331], שמנקים הלחם מעיפוש[332], ויש סוברים, שה"קשוות" הם הקנים[333], שבלשון ערבי כל דבר חלול קרוי "קסוה"[334], ולדעתם המנקיות היינו הסניפים[335], ועליהם נאמר: אשר יסך בהן[336], שמסככים בהן את הלחם[337], שנתונים הקנים בין החלות ומסככים על החלה שתחתם[338]. בטעם שחששו לעיפוש, אף על פי שנס גדול נעשה בלחם הפנים, שסילוקו כסידורו[339] - שכשמסלקים אותו עדיין הוא חם כביום סידורו, או שעדיין רך הוא כשמסלקים אותו[340] - מכל מקום אין-סומכין-על-הנס*[341], או שנצטוו על הקנים כדי להגדיל את הנס, שאף על פי שהרוח מנשבת והיה ראוי שיתקרר הלחם, היה חם עד הלקחו[342]. הקנים היו שקועים בחלות - בתוך פגימות שהיו בהן[343] - אך לא היו משוקעים לגמרי כדי שתוכל הרוח לנשב בחלות[344]. הקנים, יש מן האחרונים שכתבו, שאינם מעכבים את השלחן[345]. על הנחת הקנים, שיש שכתבו שאינה מעכבת בכשרות לחם-הפנים*, עי' ערכו[346].

אורכם

הקנים, יש מן האחרונים שכתבו – לסוברים שהקנים סמוכים בחריצים שבסניפים[347] – שאורכם כרוחב השלחן ועובי שני הסניפים[348]. ויש שנראה מדבריהם, שאורכם כרוחב השלחן[349].

מניינם וסדרם

עשרים ושמונה קנים מונחים בין חלות לחם-הפנים*[350], ארבעה עשר לסדר זה של הלחם – שבו שש חלות[351] - וארבעה עשר לסדר זה[352], שלשה קנים תחת כל אחת מארבע החלות האמצעיות[353] - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע[354], שהואיל והיו מעליהן חלות רבות, צריך לתת תחתיהן שלשה קנים, שלא יתמעכו הקנים מכובד החלות[355] - ושני קנים תחת כל אחת מהחלות העליונות, שהן אינן צריכות שלשה קנים, לפי שאין עליהן משאוי[356]. שתי החלות התחתונות שבכל סדר, אינן צריכות קנים כלל[357], לפי שהן מונחות על טהרו של שלחן[358], שהיה מצופה זהב[359], והיה קריר[360], ואף בלא קנים אינן מתעפשות[361].

סמיכתם בסניפים

ראשי הקנים, יש מן הראשונים שכתבו, שהיו סמוכים על הפיצולים שבסניפים שמצדי השלחן[362], כדי שלא יכבד משא חלות לחם-הפנים* העליונות על התחתונות וישברו[363], וכדי שלא יתמעכו הקנים מכובד הלחם[364]. על מהותם של הפיצולים, עי' לעיל[365]. ויש מן הראשונים שכתבו, שלא היו הקנים סמוכים על הסניפים[366].

הדפוסים

לחם-הפנים* שעל השלחן נעשה בדפוס[367], היינו תבנית המשמשת לעשיית דברים כמידתה[368], ואמרו בגמרא, שדפוסים אלו הם ה"קערות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית קערתיו[369]. ונחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם: יש סוברים, שאין בכלל "קערות" אלא הדפוס השלישי שנותנים בו את החלה כשרודה אותה מן התנור[370], שלדעתם הדפוס השני שהיה בתנור[371], היה עשוי ברזל[372], לפי שהוא חם יותר וראוי לאפיה[373], ואינו בכלל הקערות שבכתוב העשויות זהב[374], ואף הדפוס הראשון העשוי לבצק[375] - שהיה עשוי זהב לדעתם[376] - אינו בכלל הקערות, שלדעתם לא נתקדש דפוס זה לכלי-שרת*[377], ואילו כלי השלחן נתקדשו עם המשכן וכליו[378]. ומהם שכתבו, שהדפוס הראשון העשוי לבצק, הוא ה"מנקיות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית וכו' ומנקיתיו[379]. ויש סוברים, שכל שלושת הדפוסים המשמשים לעשיית לחם הפנים בכלל הקערות[380], ולדעתם עשויים כולם זהב[381]. על המחלוקת אם הדפוסים חשובים כלי-שרת*, ע"ע כלי שרת[382], וע' לחם הפנים[383]. ויש מן הראשונים שכתבו, שה"קערות" שנאמרו במלאכת השלחן אינן הדפוסים המשמשים ללחם הפנים[384].

הכלים שעל השולחנות שבאולם

לחם-הפנים*, יש מן הראשונים שצידדו - לסוברים שלחם הפנים מתקדש כאשר מניחים אותו על השלחן[385] - שכאשר היו מניחים אותו בכניסתו וביציאתו על שני שולחנות שבאולם*[386], היו נותנים אותו בכלים[387], ולדעתם אלו ה"קערות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית קערתיו[388].

כלי הלישה

לחם-הפנים*, יש מן הראשונים שכתבו, שהיו לשים אותו בכלים שנועדו לכך[389], ולדעתם אלו ה"קערות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית קערתיו[390].

כלי המים

לחם-הפנים*, יש מן הראשונים שכתבו, שהיו נותנים את המים ללישתו בכלים שנועדו לכך[391], ולדעתם אלו ה"קשוות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית וכו' וקשותיו[392], ולכן נקראו: קשות הנסך[393], שמנסכים מהם את המים על גבי הסולת[394].

כלי המידות

כלי המידות שבהם מודדים את הקמח ללחם-הפנים*, יש מן האחרונים שצדדו - לסוברים שלישת לחם הפנים ועריכתו בפנים[395] - שהם ה"קשוות" שנאמרו במלאכת המשכן: ועשית וכו' וקשותיו[396], שהוא מלשון "קשותא" שהוא מין כלי[397], ולדעתם היו עשויים זהב כשאר הכלים שבכתוב[398], וחשובים כלי-שרת* כשאר כלי השלחן[399].

הבזיכים

הלבונה הסדורה עם לחם-הפנים*, נותנים אותה על השלחן בשני כלים הקרויים "בזיכים"[400], עשויים זהב[401], ואמרו בגמרא, שאלו ה"כפות" שנאמרו במלאכת השלחן: ועשית וכו' וכפתיו[402]. על צורתם של הבזיכים, ועל שאר פרטי עבודתם ודיניהם, ע"ע בזיכין.

על כלי השלחן שחשובים כלי-שרת*, עי' ערכו[403].

  1. ↑ שמות כה כג.
  2. ↑ עי' סהמ"צ שורש יב ועשה כ והשגות הרמב"ן לסהמ"צ עשה לג וחינוך מצוה צה, ועוד.
  3. ↑ ע"ע כלי המקדש ציון 213 ואילך.
  4. ↑ סהמ"צ שם; החינוך שם.
  5. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 224 ואילך.
  6. ↑ ע"ע ציון 28 ואילך. השגות הרמב"ן שם. וכעי"ז במנ"ח מצוה צה אות ח.
  7. ↑ שמות כה ל. ועי' רבנו בחיי ותולדות יצחק שמות שם כג, שנקרא "שלחן" ע"ש שהקב"ה שולח ברכתו בלחם שעליו. ועי' אלשיך שמות שם כד, שלא השלחן משמש ללחם הפנים, אלא להיפך, ועי"ש בטעמו.
  8. ↑ במדבר ד ז, ותר' אונקלוס שם: פתורא דלחים אפיא, וכעי"ז בתיב"ע שם. ועי' הכתב והקבלה שם, שפי' בע"א.
  9. ↑ עי' מנחות נ א וצה ב וצו א, שמקדש לחם הפנים שעליו (ע"ע), ושם פז ב שמקדש קומץ ולבונה, וע"ע קדוש כלי. וע"ע כלי שרת ציון 148 ואילך.
  10. ↑ עי' יומא לג ב ומנחות צח ב.
  11. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פ"ד; ברייתא דמ"ט מידות, המובאת בילק"ש שמות רמז תכב. וע"ע משכן ציון +++.
  12. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם; עי' ברייתא דמ"ט מידות הנ"ל; ברייתא יומא שם, וגמ' שם; ב"ב כה ב; מנחות צח ב.
  13. ↑ ע"ע מנורה ציון +++. ברייתא דמלאכת המשכן שם; גמ' יומא שם; מנחות צח ב.
  14. ↑ שמות כו לה.
  15. ↑ עי' ברייתא דמ"ט מידות להלן.
  16. ↑ עי' ברייתא דמ"ט מידות הנ"ל, שהשלחן שבמשכן היה לפנים ממזבח-הפנימי שהיה נתון באמצע הבית, עי' ערכו; ברייתא מנחות צח ב בהיכל; עי' ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג וקה"ע ופנ"מ שם; עי' רש"י שמות שם: מחצי המשכן ולפנים, וריב"א שמות שם בדעתו. וכ"מ בתו"כ אמור פר' יג פי"ז אות ח, שהמנורה סמוכה לפרוכת יותר מן הפתח, ומשמע שכ"ה בשלחן שכנגדה. ועי': משליש ההיכל ולפנים, ועי' מנ"ח מ' צז אות ז וישועות מלכו ביה"ב שם, שתמהו,
  17. ↑ רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ז, ומעשי למלך ביה"ב שם בדעתו. ועי' מנ"ח מ' צז אות ז וישועות מלכו ביה"ב שם, שתמהו, שאינו כגמ' מנחות הנ"ל, ועי' כס"מ שם, שציין לתוספתא יומא פ"ב, ואפשר שכוונתו שחולקת על הגמ' הנ"ל. ועי' מעשי למלך שם, ראיה לזה. ועי' מנ"ח וישועות מלכו שם וציוני מהר"נ ביה"ב שם, שפי' דברי הרמב"ם בע"א.
  18. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם; ברייתא דמ"ט מידות הנ"ל; ברייתא יומא שם; מנחות צט א. ועי' מעשה חושב פ"ז אותיות א וה, בפירוש, שהמרחק שבין השלחן לכותל היה אויר ממש, כדי שיוכלו לעבור בו שני כהנים לערוך את לחם הפנים, ע"ע, וגוף השלחן היה נתון משם לדרום.
  19. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם; ברייתא דמ"ט מידות הנ"ל. ועי' מעשה חושב שם אות ה, בפירוש, שכשם שהמרחק מן הכותל הוא אויר ממש, עי' ציון 18, אף המרחק מן הפרוכת היה אויר ממש, וגוף השלחן נתון משם למזרח.
  20. ↑ צורת הבית לתוי"ט סי' נו. ועי' חנוכת הבית (חפץ) סי' נב, שדחה ע"פ ברייתא יומא שם, שמשמע שמדברת בביהמ"ק.
  21. ↑ רבי בברייתא מנחות צח שם; ירושלמי שם.
  22. ↑ רש"י שם ד"ה מזרח.
  23. ↑ ע"ע מנורה ציון +++, מח' תנאים.
  24. ↑ ברייתא מנחות שם; ירושלמי שם. ועי' תוס' מנחות שם ד"ה תרי, שלגרסתו בירושלמי המח' הפוכה.
  25. ↑ עי' רש"י שם ד"ה מה.
  26. ↑ ע"ע ארון ציון 24.
  27. ↑ רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ב; סמ"ג עשה קסג; מעשה חושב שם אות ה. ועי' אחרונים שבע' מנורה ציון +++, שפסקי הרמב"ם סותרים זה את זה, שבמנורה פסק שעומדת מצפון לדרום, ובגמ' משמע שתלויים זה בזה, עי' מנחות שם, ועי' אחרונים שבציון הנ"ל, מה שתירצו בזה.
  28. ↑ ע"ע הלכה: כרבי מחברו. בהגר"א או"ח תרעא ס"ז.
  29. ↑ שמות כה ל. גמ' חגיגה כו ב, וראשונים שבציון 32; ראב"ד כלים פ"ג ה"א: איסורא נמי איכא בטלטולם, וע"ע מנורה ציון +++, שי"ס בדעת הראב"ד הנ"ל, שאף המנורה אסורה בטלטול.
  30. ↑ רש"י חגיגה שם ד"ה מנורה.
  31. ↑ מאירי חגיגה כו א.
  32. ↑ רש"י חגיגה שם ד"ה ואומרים; תוס' חגיגה שם ב ד"ה שלא; פסקי רי"ד חגיגה שם ב; רע"ב חגיגה פ"ג מ"ח. ועי' רמב"ם מטמאי משכב ומושב פי"א הי"א ומל"מ שם בדעתו, שהאזהרה אף לישראלים.
  33. ↑ משנה חגיגה שם א.
  34. ↑ רש"י שם; רמב"ם מטמאי משכב ומושב שם ופיהמ"ש חגיגה פ"ג שם; פסקי רי"ד שם; ר"י מלוניל לרי"ף חגיגה שם א; מאירי שם; רע"ב שם.
  35. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פ"ח; ברייתא מנחות צח ב; ברייתא שם צט א; תוספתא מנחות פי"א; ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג. ועי' שבט יהודה (אבן וירגא) בעניין תבנית הבית אות ח, שהוא כדי להדר ולכבד שולחנו של משה, ועי' ציון 43.
  36. ↑ ברייתא מנחות צח ב. ועי"ש, שאף הסוברים, שמונחים משליש הבית ולפנים, עי' ברייתא שם, אינם חולקים בזה.
  37. ↑ גמ' מנחות צח שם.
  38. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם; ברייתא מנחות צח שם; ירושלמי שם.
  39. ↑ דה"י ב ד ח.
  40. ↑ ת"ק בברייתא דמלאכת המשכן שם; ת"ק ור' יוסי בר' יהודה בברייתא מנחות צט שם, ועי' ציון 41; תוספתא שם; ת"ק בירושלמי שם. ועי' לחם שמים ביה"ב פ"ג הי"ב, שמשמע בגמ' מנחות שם, שנקטה כן למסקנה.
  41. ↑ ר' יוסי בר' יהודה בברייתא דמלאכת המשכן ותוספתא וירושלמי שם, ועי' ציון 40, שלגר' הברייתא מנחות שם ר"י בר' יהודה סובר כת"ק; ר' אלעזר בן שמוע בברייתא מנחות שם.
  42. ↑ מרה"פ לירושלמי שם ויריעות שלמה (פיינזילבר) ביה"ב פ"ג הי"ב ודרך חכמה ביה"ב שם בציון ההלכה אות מו, בד' הרמב"ם שם, שלא הזכיר דין זה; שלטי הגבורים פל"א (כח א); עזרת כהנים מידות פ"ד מ"ז אות ג (ד"ה ולפ"ז נמצא) בד' חנוכת הבית (חפץ) סי' נא (לח ב). ועי' יריעות שלמה, בטעמו.
  43. ↑ עי' צורת הבית לתפא"י, שצייר עשרה שולחנות; עזרת כהנים שם, ע"פ גמ' יומא נא ב. ועי' עזרת כהנים שם, שלדברי השבט יהודה שבציון 35, שעשאום כדי לכבד שולחנו של משה, אין לחלק בין בית ראשון לשני.
  44. ↑ שמות כה כג.
  45. ↑ ציון 492 ואילך.
  46. ↑ עי' ציון 53 ואילך. רבנו מיוחס שמות כה כג.
  47. ↑ עי' להלן.
  48. ↑ רש"י שמות כה כה.
  49. ↑ שמות שם כו.
  50. ↑ עי' ציונים 86 ואילך, 109 ואילך.
  51. ↑ רבנו גרשום מנחות צו ב, ועי' ציון 108; מקדש אהרן שלחן (ה ב). ועי' מקדש אהרן שם, שלמד כן מן הכתוב, יחזקאל מא כב: וקירתיו עץ, עי' רש"י שם שמדבר בשלחן, ועי' רש"י שם, שפי' תיבה זו בע"א, ועי' מלבי"ם שם, שפי' שהכתוב מדבר במזבח הפנימי, ע"ע. ועי' מקדש אהרן שם, שלדבריו היו הרגלים בולטות מעל ומתחת למחיצות.
  52. ↑ מנ"ח מצוה צז אות ב; ברית שלום תרומה (ד"ה ועשית שלחן). ועי' אחרונים הנ"ל, שמוכח כן ממה שנכתבו מדותיו קודם הציווי על ציפויו. ועי' מקדש אהרן שלחן (ה ב), שחולק וסובר שהוא עם עובי הציפוי, וצ"ב.
  53. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פ"ח.
  54. ↑ שמות שם.
  55. ↑ משנה מנחות צו א; ברייתא דמלאכת המשכן שם.
  56. ↑ ע"ע אמה ציון 20. רש"י מנחות שם ד"ה ארכו י'.
  57. ↑ משנה מנחות שם; ברייתא דמלאכת המשכן שם.
  58. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 25. רש"י מנחות שם ד"ה ארכו י"ב.
  59. ↑ ע"ע בזיכין ציון 24.
  60. ↑ עי' משנה מנחות שם. כס"מ שבציון 65.
  61. ↑ פסחים קט ב.
  62. ↑ צל"ח פסחים שם ונוב"י מהדו"ת או"ח סי' קכב בשם ר"ג מברעסלא; הר המוריה ביה"ב פ"ג הי"ב.
  63. ↑ פיהמ"ש מנחות פי"א מ"ה; רמב"ם ביה"ב שם ותו"מ פ"ה ה"ט; ק"ס ביה"ב שם; רע"ב מנחות שם; מעשה חושב פ"ז אות ב.
  64. ↑ ע"ע הלכה ציון 750. עי' נוב"י שם.
  65. ↑ כס"מ ביה"ב שם בד' הרמב"ם שם. ועי' ברה"ז מנחות צח א ונוב"י שם ומעשה רקח ובן אריה ובית אל והר המוריה וישועות מלכו ומעשה רב ומקורי הרמב"ם לרש"ש וציוני מהר"נ ביה"ב שם וטו"ד לברייתא דמלאכת המשכן שם, דעת ד"ה ר' יהודא, שהוכיחו שאף אמוראים סוברים כן בכמה מקומות.
  66. ↑ מאירי סוכה ה ב בשם יש פוסקים.
  67. ↑ רש"י שמות כה כג; ראב"ע שמות שם; ר"י בכור שור שמות שם כו ור"א בן הרמב"ם שמות שם כג, לסוברים שהמסגרת למעלה, עי' ציון 97; רלב"ג שמות שם כג ומעשה חושב פ"ז אות ב, לסוברים שמסגרתו למטה, עי' ציון 103. ועי' ר"ח פלטיאל שבציון 89, שהרגלים בצדי השלחן, לסוברים שהמסגרת למעלה, ולדבריו הרגלים ארוכות יותר ועולות כנגד דף השלחן והמסגרת.
  68. ↑ עי' ציון 97. עי' מנחות צו ב: והאיכא מסגרתו, וצ"ק שם; עי' רבנו בחיי שמות שם כג, שנקט כסוברים שנמדד באמה בת ששה טפחים, עי' ציון 57 (שלדעתם גובה השלחן תשעה טפחים, עי' ציון 75), וכתב שקומתו עשרה טפחים עם המסגרת. ועי' צ"ק שם, שתמה מנין שאין המסגרת בכלל.
  69. ↑ מנ"ח מצוה צז אות ג; ברית שלום תרומה (ד"ה ועשית שלחן). ועי' מקדש אהרן שלחן (ה ב), שחולק. ועי' ציון 52.
  70. ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פ"ח. ועי' דרך חכמה ביה"ב פ"ג הי"ב ס"ק נב, שתמה בטעם שהשמיט הרמב"ם שיעור גובהו.
  71. ↑ שמות כה כג.
  72. ↑ עי' ציון 55.
  73. ↑ מנ"ח שם.
  74. ↑ עי' ציון 57.
  75. ↑ עי' רבנו בחיי שבציון 68; מנ"ח שם.
  76. ↑ אהא"ז ביה"ב פ"ג הי"ז, בד' הרמב"ם שם הי"ב, שלא הזכיר מידת גובהו. ועי' דרך חכמה ביה"ב שם הי"ב בציון ההלכה אות מט, שצ"ב החילוק בין גובהו לאורכו ורוחבו. ועי' מנ"ח 119.
  77. ↑ רבנו מיוחס שמות כה כג; עי' רבנו בחיי שבציון 67; שו"ת מעיל צדקה לט; ברכות בחשבון לבעל מרכה"מ (א ע"ב) ד"ה פסחים; ברית שלום תרומה (ד"ה ועשית שלחן); מלבי"ם שמות שם כה. ועי' מעיל צדקה וברכות בחשבון שם, שנלמד מארון שעובי שוליו טפח, ע"ע ארון ציון 51. ועי' ר"א בן הרמב"ם שמות שם כג, שלא נזכר שיעורו בתורה.
  78. ↑ מקדש אהרן שלחן (ה ב). ועי' במאת אדנים שם, ששונה שיעורו משולי הארון, עי' לעיל, לפי שאין עליו משא כבד כבארון.
  79. ↑ פסחים קט ב. רש"י ורשב"ם פסחים שם ד"ה של פרקים. ועי' ריב"ש שבציון 169, שמשמע שלסוברים שהמסגרת למטה, עי' ציון 103, אין צורך בשלחן של פרקים שכן אפשר לטובלו באלכסון.
  80. ↑ מלבי"ם שמות כה כה, שאם היו נפרדים לא היה צריך לטבלו במקוה, שהרי הוא ככלי שנשבר שטהור, ע"ע טמאת כלים ציון 341 ואילך.
  81. ↑ ברית שלום תרומה ד"ה ועשית שלחן. ועי' ציון 93, שפי' דברי רב אשי בע"א.
  82. ↑ אחרונים שלהלן.
  83. ↑ מלבי"ם שמות כה כה; מקדש אהרן שלחן (ה ב).
  84. ↑ תבנית היכל ספר שלישי אות ו, בשם קדמוניות היהודים ספר שלישי פ"ז, הובא בעזרת כהנים מידות פ"ד מ"ז ד"ה ותוכו ארבעים אות ב (ד"ה ודע דהתבנית).
  85. ↑ עי' ציון 104 ואילך, לסוברים שהמסגרת למטה; ראשונים שבציון 67; אברבנאל שמות כה כג.
  86. ↑ מעיל צדקה שבציון 197, ועי"ש, שמשמע שכ"כ בין לסוברים שהמסגרת למעלה ובין לסוברים למטה, ולפ"ז נראה שלסוברים שהמסגרת למטה היתה המסגרת קטנה יותר משטח השלחן.
  87. ↑ מעיל צדקה סי' לט, ועי"ש ראייתו, שאם לא כן אין הטבלה מתהפכת, וצ"ב, שבגמ' מנחות שבציון 96 משמע שלא כדבריו; מקדש אהרן שלחן (ה ב). ועי' מקדש אהרן שם, נשלדבריו המסגרת אינה בולטת למעלה אלא לצד חוץ, ולא אמרו למעלה אלא להשמיע שאינה למטה מן השלחן.
  88. ↑ מלבי"ם שמות כה כה. וכ"מ בראשונים שבציון 183, שהטבעות קבועות בעובי השלחן, שאם לא היו הרגלים מחוברים לשלחן א"א היה לשאתן יחד עם השלחן.
  89. ↑ עי' ציון 97.
  90. ↑ ר"ח פלטיאל שמות שם, בפי' הגמ' מנחות צו ב: פרקודי הוה מפרקדא. ועי' ראשונים שבציון 120, שפי' בע"א. ונראה שלדעה זו היו הרגלים מחוברות לשלחן, שא"א שיעמוד באופן אחר. ועי' ציון 67, לעניין אורך הרגלים. ועי' ציון 192 ואילך, לעניין מקום הטבעות.
  91. ↑ עי' ציון 97.
  92. ↑ רשב"ם פסחים קט ב ד"ה של פרקים, בהסבר דברי רב אשי פסחים שם, ועי' ריב"ש שבציון 169, שביאר דבריו לסוברים שהמסגרת למעלה. ועי' תוס' פסחים שם ד"ה אמתא, שאין הרגלים מחוברות לשלחן, וצ"ב בדעתם, אם כתבו כן לסוברים שהמסגרת למעלה, או לסוברים שהיא למטה, עי' ציון 103.
  93. ↑ פסחים שם.
  94. ↑ ברית שלום תרומה ד"ה ועשית שלחן. ועי"ש שיישב בזה קושיית ריב"ש שבציון 169, שפי' דברי רב אשי הוא, שכיוון שאפשר לפרק את רגליו יכול לטובלו באלכסון. ועי' ראשונים שבציון 78, שפי' בע"א.
  95. ↑ מלבי"ם שמות כה כה בד' רב אשי הנ"ל. ועי"ש, שיישב בזה קושיית הריב"ש שבציון 169, שלפי שרגליו מתקפלות על גביו עוביים יחד עם המסגרת שלושה טפחים, ולכך א"א לטובלו באלכסון, ועי' ציון הנ"ל, תי' נוספים.
  96. ↑ שמות כה כה. ועי' יריעות שלמה (פיינזילבר) ביה"ב פ"ג הי"ב, שתמה על כך שלא נזכרה ברמב"ם.
  97. ↑ קונטרס ברכות בחשבון לבעל מרכה"מ (חעלמא) ד"ה פסחים, ועי"ש, שמן הסתם היתה מחוברת ע"י יתדות או בהיתוך. וכ"מ בדברי ר' יוחנן מנחות שם ורש"י שם ד"ה לדברי, שטבלת השלחן יש לה בית קיבול ואינה מתהפכת. ועי' ברית שלום סוף פר' תרומה, שסובר שלא היתה המסגרת מחוברת לדף השלחן אלא לציפוי הזהב והיתה ניתנת להסרה יחד עם הציפוי, לסוברים כן, עי' ציון 241.
  98. ↑ עי' ברייתא שבציון 101, וגמ' מנחות צו ב וסוכה ה א שם: מסגרתו למעלה; תוספתא שבציון 98.
  99. ↑ עי' תוספתא מנחות פי"א: גובה היה לשלחן וכו'; עי' רש"י סוכה שם ד"ה מסגרת: שפה כעין לבזבזין, וכעי"ז ברש"י ורשב"ם ור"א בן הרמב"ם ורבנו מיוחס שמות שם וריטב"א סוכה שם, ועי' פיהמ"ש מקוואות פ"ד מ"ב, שלבזבז היא מסגרת גבוהה, ועי' רע"ב ותפא"י מקוואות שם, ועי' ביאורי מהר"נ שפירא לרש"י שמות שם; ר"א מן ההר סוכה שם. וכ"מ בברייתא וראשונים שבציון 101. וכ"מ ברש"י שבציון 130. ועי' מקדש אהרן שבציון 86.
  100. ↑ עי' גמ' מנחות שם, שהקשו שלדעה זו היה הלחם נתון על המסגרת, ומשמע שנתונה על דף השלחן; רש"י שבציון 120, ורש"ש שבציון הנ"ל בדעתו.
  101. ↑ ר"ח פלטיאל שבציון 89; מעיל צדקה סי' לט, ותורת משה לחת"ס תרומה עה"פ ועשית שלחן בדעתו; מקדש אהרן שלחן (ה ב). וכ"מ ברבנו מיוחס שמות שם: מקיפו מארבע רוחותיו. ועי' מעיל צדקה שם, ראיה לזה שאם המסגרת מחוברת על השלחן אין די מקום ללחם הפנים. ועי' תורת משה שם, שיישב בזה קושיית ריב"ש שבציון 169, שרוחבו של השלחן יחד עם רוחב המסגרת ועובי הציפוי והזר אינו נכנס באלכסון המקוה, ועי"ש, תי' נוסף, ועי' ציון הנ"ל, תי' נוספים. וצ"ב לדעה זו כיצד יפרשו הגמ' שבציון 99, ואפשר שלמסקנה חזרה בה הגמ' וסוברת שמחוברת מן הצד.
  102. ↑ ברייתא מנחות שם: מעמדת את הלחם, ור"י בכור שור וחזקוני שמות כה כה ורבנו בחיי שמות שם לט.
  103. ↑ ערל"נ סוכה שם.
  104. ↑ ברייתא מנחות שם וגמ' סוכה שם: מסגרתו למטה היתה, ורש"י מנחות שם וסוכה שם ד"ה למטה ושמות שם; עי' תוספתא מנחות שם: והלא אין מסגרת אלא מן הרגלים, ומנחת בכורים שם.
  105. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה למטה ושמות שם; מאירי סוכה שם.
  106. ↑ רש"י מנחות שם: כגובהגובה, ורש"ש שם בדעתו, שגר': בגובה.
  107. ↑ רש"י שם ושם. ועי' רבנו פרץ סוכה שם: השלחן היה סגור בתוכו, וצ"ב אם כוונתו שהמסגרת חקוקה ודף השלחן נכנס בתוכה.
  108. ↑ רבנו פרץ סוכה שם.
  109. ↑ רבנו גרשום מנחות שם, וטו"ד לברייתא דמלאכת המשכן פ"ח דעת ד"ה שלחן, בדעתו. ועי' רבנו גרשום שבציון 51, שהיה השלחן סתום מכל צדיו כעין שידה, וצ"ב בכוונתו, אם רוחב המסגרת כגובה השלחן וסותמת אותו, או שסתום במחיצות מלבד המסגרת. ועי' ציון 138.
  110. ↑ רבנו גרשום מנחות שם, בפי' שני; רש"י מנחות שם ד"ה למטה וד"ה כדתניא; תוס' סוכה שם ד"ה מסגרתו; ריטב"א סוכה שם; מאירי סוכה שם; עי' ר"ח פלטיאל שמות שם בשם ר"ת, ועי' ציון 111. וכ"מ ברלב"ג שבציון 165, שהזר נועד להחזיק את השלחן, ומשמע שאינו מחובר, וברלב"ג ושלטי הגבורים שבציון 187, שאם היו הטבעות קבועות בדף השלחן לא היו רגלי השלחן והמסגרת נישאים עמו. ועי' תוס' שם, ראיה לזה מן הגמ' סוכה שם, שלדעה זו אין המסגרת משמשת הכשר כלי לשלחן, ומשמע שאינה מחוברת אליו, ועי' ציונים 112, 113.
  111. ↑ רלב"ג שם; שלטי הגבורים פל"ב (כט ב).
  112. ↑ תוס' סוכה שם ומנחות שם ד"ה לדברי, בשם ר"ת, ועי' ר"ח פלטיאל שבציון 109.
  113. ↑ ערל"נ שם. ועי"ש, שתי' בזה הגמ' שבציון 109, שאינה הכשר כלי אלא עיקר כלי.
  114. ↑ שפ"א סוכה. ועי"ש, שתי' בזה הגמ' שבציון 109, שלכן אינו הכשר כלי אע"פ שמחובר בו.
  115. ↑ מעשה חושב פ"ז אות ב; ערוה"ש העתיד הל' בית המקדש סי' ז ס"ק ח.
  116. ↑ ע"ע הלכה ציון 222 ואילך. עי' מעשה חושב שם.
  117. ↑ מעיל צדקה שם.
  118. ↑ עזרת כהנים מדות פ"ד מ"ו (דף סח א); יריעות שלמה (פיינזילבר) ביה"ב פ"ג הי"ב.
  119. ↑ מנ"ח מ' צז אות ד. ועי"ש אות א, שכל דבר הנאמר בכלי המשכן שלא גילתה בו תורה שמעכב, אינו אלא מצוה לכתחילה.
  120. ↑ עי' ציון 97.
  121. ↑ רבנו גרשום מנחות צו ב ורש"י שם ד"ה פרקודי, בפי' הגמ' מנחות שם: פרקודי הוה מפרקדא, ועי' ר"ח פלטיאל שבציון 89, שפי' בע"א. ועי' רש"ש מנחות שם, שלפ"ז צ"ל שהיה לחם הפנים משופע קצת נגד שפוע המסגרת כדי שיהיה מונח יפה על השלחן. וצ"ב בדעת הסוברים שהמסגרת היתה מחוברת בצדי השלחן, עי' ציון 100, אם היתה המסגרת נוטה כלפי חוץ, שאף בזקיפה יכול לחם הפנים להיות מונח על השלחן.
  122. ↑ שפ"א מנחות שם בפי' הגמ' שם, לולי דברי רש"י הנ"ל, שהמסגרת זקופה אלא שנחסר בלחם הפנים כנגד המסגרת באופן שמונח יפה על השלחן.
  123. ↑ עי' ציון 244 ואילך.
  124. ↑ עי' ציון 259.
  125. ↑ עי' ציון 101. ישר וטוב מנחות שם בד' רש"י שם ושם ד"ה כדתניא.
  126. ↑ פי' ר"א בן הרמב"ם שמות כה כה ואברבנאל שמות שם כג, לסוברים שהמסגרת למעלה, עי' ציון 97; מעשה חושב פ"ז אות ב, לסוברים שהמסגרת למטה, עי' ציון 103.
  127. ↑ עי' ציון 97.
  128. ↑ שמות כה כה.
  129. ↑ ר"י בכור שור שם; הדר זקנים שם.
  130. ↑ עי' ציון 97.
  131. ↑ תוספתא מנחות פי"א; עי' רבנו גרשום מנחות צו ב (ד"ה והאיכא); רש"י מנחות צו ב ד"ה והאיכא; ר"א בן הרמב"ם שמות כה כה; עי' רבנו בחיי שבציון 68; עי' ראשונים שלהלן. וכ"מ בר"י בכור שור שמות שם: טופח מכאן וטופח מכאן. ועי' אברבנאל שמות שם כג: ורוחב טפח מכל צד, וצ"ב אם כוונתו לגובהה או לעוביה.
  132. ↑ שמות כה כה. תוספתא שם; חזקוני שמות שם; רלב"ג שמות שם. ועי' תר' אונקלוס ותיב"ע שמות שם: רומיה פושכא, היינו שהיא מידת גובהו, וצ"ב אם פי' כהסוברים שמסגרתו למעלה, או כהסוברים שמסגרתו למטה.
  133. ↑ עי' ציון 100.
  134. ↑ מקדש אהרן שלחן (ה ב).
  135. ↑ ר"י בכור שור שמות כה כה; תורת משה לחת"ס תרומה עה"פ ועשית שלחן. ועי' אברבנאל שבציון 130.
  136. ↑ עי' ציון 103 ואילך.
  137. ↑ שמות כה כה. רלב"ג שמות שם; שלטי הגבורים פל"ב (כט ב). ועי' ציון 138 בד' רבנו גרשום.
  138. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה למטה; עי' רבנו מיוחס שם; רלב"ג שם; שלטי הגבורים שם. ועי' תר' אונקלוס ותיב"ע שבציון 131.
  139. ↑ שמות כה כה. רבנו מיוחס שם. ועי' רבנו גרשום שבציון 108, וצ"ב בכוונתו, אם רוחב המסגרת כגובה השלחן.
  140. ↑ שמות כה יא.
  141. ↑ עי' רש"י שמות שם.
  142. ↑ עי' יומא עב ב, ורש"י שם ד"ה שלושה ומאירי שם; עי' במדב"ר פי"ד אות י.
  143. ↑ רש"י יומא שם ושמות שם כד.
  144. ↑ עי' להלן.
  145. ↑ רש"י שמות כה כה; רבנו מיוחס שמות שם כד: מקיף לו למעלה מן המסגרת.
  146. ↑ שמות שם.
  147. ↑ עי' ציון 139. רש"י וראב"ע ורבנו מיוחס שם.
  148. ↑ עי' ציון 103.
  149. ↑ שמות שם.
  150. ↑ מלבי"ם שם. ועי"ש, שדקדק כן ממה שכתוב: ועשית לו, ולא אמר "עליו" כפי שנאמר בארון, עי' ערכו ציון 55.
  151. ↑ עי' ציון 97.
  152. ↑ עי' להלן. ועי' רבנו מיוחס שם: מקיף לו למעלה מן המסגרת, ומשמע שכ"כ בין לסוברים שהמסגרת למעלה ובין לסוברים שהיא למטה, וצ"ב אם כוונתו שהזר נתון על המסגרת, או שנתון סביב דף השלחן אלא שמתחיל מראש המסגרת ולמעלה.
  153. ↑ שמות שם כד.
  154. ↑ מלבי"ם שם.
  155. ↑ עי' להלן. ועי' מקדש אהרן שלחן (ה ב),
  156. ↑ שמות שם כד.
  157. ↑ שמות שם כה. עי' להלן; ספורנו שמות שם כג; טו"ד לברייתא דמלאכת המשכן פ"ח, דעת ד"ה שלחן בד' רבנו גרשום, שבציון 108. ועי' חזקוני להלן, ראיה לזה מן הכתוב שמות לז יא-יב: ויעש לו זר וכו' ויעש זר זהב למסגרתו וכו', שמשמע שהן שתי עשיות נפרדות. ועי' מקדש אהרן שלחן (ה ב), שפי' בע"א.
  158. ↑ עי' ציון 97.
  159. ↑ עי' ציון 234.
  160. ↑ ר"י בכור שור שמות שם כד; חזקוני שמות שם; הדר זקנים שם. ולדבריהם נראה שהיה הזר גבוה טפח או חצי טפח כעובי השלחן, עי' ציון 76 ואילך, ועוד משהו שיצא מעל לשלחן, עי' ציון 169.
  161. ↑ ר"י בכור שור שמות שם כה; חזקוני שמות שם; הדר זקנים שמות שם. וכ"מ בר"א בן הרמב"ם שמות שם.
  162. ↑ בכור שור שם.
  163. ↑ חזקוני שם.
  164. ↑ אברבנאל שמות כג.
  165. ↑ עי' ציון 103.
  166. ↑ רלב"ג שמות שם כד-כה. וכעי"ז בשלטי הגבורים פל"ב (כט ב), אלא שלא הזכיר את הזר שסביב דף השלחן. ועי' ציון 109.
  167. ↑ ציון 128.
  168. ↑ עזרת כהנים מדות פ"ד מ"ו (סח א).
  169. ↑ מנ"ח מ' צז אות ד. ועי' ציון 118.
  170. ↑ עי' סוכה ה א, ורש"י שם ד"ה מזר; מעשה חושב פ"ז אות ב; ערוה"ש העתיד הל' בית המקדש סי' ז ס"ק ז. ועי' ציון 159, בד' ר"י בכור שור וחזקוני והדר זקנים. ועי' שפ"א סוכה שם, ששיעור זה הלכה למשה מסיני. ועי' מעיל צדקה סי' מ בשם חכם אחד, שצידד להגיה בדברי ריב"ש שבציון 170, ולדבריו גובה הזר כאצבע.
  171. ↑ עי' ריב"ש סי' רצב, שמשמע שעובי השלחן ומסגרתו יחד שלושה טפחים, ומעיל צדקה סי' מ בשם חכם אחד שצידד בדעתו, שגובה הזר טפח, ועי"ש סי' לט, שצידד בדעתו, שהוא קרוב לטפח. ועי' ריב"ש שם, שיישב בזה דברי רב אשי פסחים קט ב, שהשלחן של פרקים היה, עי' ציון 92, לפי שא"א לטבול השלחן במקוה אמה על אמה באופן אחר, וקשה שיכול לטבול באלכסון, אלא שכיוון שעוביו שלושה טפחים אינו נכנס באלכסון, ועי' תורת משה לחת"ס תרומה עה"פ ועשית שלחן, שתי' בע"א, ועי' ציונים 93, 94, 100, 239, 188, תי' נוספים.
  172. ↑ עי' רש"י שמות כה כז: תקועות, ומעיל צדקה סי' מא בדעתו, שהיינו קבועות.
  173. ↑ עי' תר' אונקלוס שמות שם: על ארבע זויתא, וכעי"ז בתיב"ע שם; ר"א בן הרמב"ם שמות שם; אברבנאל שמות שם כג. ועי' מהרי"ל דיסקין עה"ת תרומה (ד"ה לעמת), בפי' שני, שפי' כן הכתוב שמות שם כז: לעמת המסגרת תהיין הטבעת, היינו שתהיינה קבועות בזויות השלחן באופן שתהיינה גם כנגד אורך המסגרת וגם כנגד רוחבה. ועי' העמק דבר שבציון 226.
  174. ↑ שמות כה כו. תר' אונקלוס ותיב"ע שם.
  175. ↑ שמות שם כז.
  176. ↑ רש"י שמות שם; רבנו מיוחס שמות שם. ועי' אוה"ח שמות שם, שבא ללמד שבטבעות אלו עצמן יכניסו הבדים, ואין נותן טבעת בטבעת כדרך שעושה בארון לדעתו, עי' אוה"ח שמות שם טו.
  177. ↑ מנ"ח מ' צז אות ד. ועי' ציון 118.
  178. ↑ עי' ציון 97.
  179. ↑ ר"א בן הרמב"ם שמות כה כו. ולדעה זו קבועות מעל לשני שליש גובה השלחן, ועי' ציון 195.
  180. ↑ עי' ציון 103.
  181. ↑ רבנו מיוחס שמות שם כז. ועי' מושב זקנים שבציון 195 בד' רש"י. ולדעה זו קבועות מעל לשני שליש גובה השלחן, ועי' ציון 195.
  182. ↑ שמות שם.
  183. ↑ רבנו מיוחס שם.
  184. ↑ עי' ציון 97.
  185. ↑ פסי"ז שמות כה כז: בצדו של שלחן; ר"י בכור שור שמות שם. ועי' מעיל צדקה שם, שצידד כן. ועי' רשב"ם שמות שם: בשלחן למטה מן המסגרת, וצ"ב אם כוונתו שקבועות בעובי דף השלחן כר"י בכור שור הנ"ל, או תחת השלחן כחזקוני שבציון 188. ולדעה זו קבועות מעל לשני שליש גובה השלחן, ועי' ציון 195.
  186. ↑ שמות שם.
  187. ↑ ר"י בכור שור שם.
  188. ↑ עי' ציון 103.
  189. ↑ שמות שם. רלב"ג שמות שם כה; שלטי הגבורים פל"ב (כט ב). ועי' רלב"ג ושלטי הגבורים שם, שבא ללמד שלא יקבעו את הטבעות בדף השלחן, שבאופן זה לא ינשאו רגלי השלחן ומסגרתו ע"י הבדים, שלדעתם אינם מחוברים אל הדף, עי' ציון 109. ולדעה זו קבועות מעל לשני שליש גובה השלחן, ועי' ציון 195.
  190. ↑ חזקוני שמות שם. ועי' רשב"ם שבציון 183. ועי' מעיל צדקה סי' לט, שיישב בזה קושיית הריב"ש שבציון 169, שלפי שמחוברות הטבעות בתחתית דף השלחן נמצא עוביו עם המסגרת שלושה טפחים, ולפיכך א"א לטובלו באלכסון, ועי' ציון הנ"ל, תי' נוספים. ולדעה זו קבועות מעל לשני שליש גובה השלחן, ועי' ציון 195.
  191. ↑ שמות שם.
  192. ↑ חזקוני שם.
  193. ↑ עי' ציון 97.
  194. ↑ ר"ח פלטיאל שבציון 89.
  195. ↑ שמות שם. ר"ח פלטיאל הנ"ל.
  196. ↑ עי' ציון 103.
  197. ↑ מעשה חושב פ"ז אות ב בד' רש"י שם: ברגלים תקועות כנגד ראשי המסגרת. וכ"מ באברבנאל שם, לסוברים שהמסגרת למעלה, עי' ציון 97, שקבועות תחת דף השלחן. וכ"מ במושב זקנים שמות שם יב בד' רש"י הנ"ל, שכנגד היינו בסמוך למסגרת, וצ"ב בכוונתו, אם קבועות בצד המסגרת או מעליה או תחתיה. וכ"מ בס' הזכרון שמות שם בד' רש"י הנ"ל, שכ"כ לדעת הסוברים שהמסגרת למטה, וכן צידד במעיל צדקה סי' לט, שנראה שהטבעות קבועות ברגל תחת המסגרת או בצדה, וא"א לפרש כן לסוברים שהמסגרת למעלה, שאז אין הרגל סמוכה לה, או שלדבריהם אין המסגרת דקה ואינה יכולה לשאת השלחן ורגליו. ועי' מעיל צדקה שבציון 199, שפי' דברי רש"י בע"א. ולדעה זו קבועות מעל לשני שלישי גובה השלחן, ושלא כמשמעות הגמ' שבציון 197, ועי' מעיל צדקה סי' לט ופנים יפות שמות שם יב, שלדעה זו לא אמרו שכל הנישא במוט הוא שני שליש מלמטה, עי' ציון הנ"ל, אלא במקום שאפשר.
  198. ↑ שמות שם. מעשה חושב שם. ועי' אברבנאל שם, שהמילה: לעמת, באה ללמד שהטבעות קבועות לנוכח המסגרת ולא בה.
  199. ↑ מעיל צדקה סי' לט ומלבי"ם שמות כה כז ופנים יפות שמות שם יב בד' הסוברים שהמסגרת למטה מן השלחן, עי' ציון 103, ע"פ שבת צב א: וגמירי דכל טונא דמידלי במוטות תילתא מלעיל ותרי תילתי מלרע, ומשמע שכ"ה אף בשלחן הנישא במוט. ועי' יריעות שלמה שבציון 217, שנראה שהטבעות והבדים היו נתונים באמצע רגלי השלחן, וצ"ב בגובהן.
  200. ↑ שמות שם.
  201. ↑ עי' ציון 85. מעיל צדקה סי' לט בד' רש"י שבציון 195, ועי"ש, שהוא בין לסוברים שהמסגרת למעלה ובין לסוברים שהיא למטה, עי' ציונים 97, 103, ועי' מעשה חושב שבציון 195, שפי' דברי רש"י בע"א; מהרי"ל דיסקין עה"ת תרומה (ד"ה לעמת), בפי' ראשון.
  202. ↑ מלבי"ם שמות שם.
  203. ↑ עי' ציון 201.
  204. ↑ שמות כה כו. העמק דבר שמות שם בד' ראב"ע שם.
  205. ↑ עי' תיב"ע ותר' אונקלוס שמות כה כח: אריחיא.
  206. ↑ שמות שם.
  207. ↑ פענח רזא תרומה עה"פ מבית ומחוץ.
  208. ↑ מנ"ח מ' צז אות ד. ועי' ציון 118.
  209. ↑ עי' ראשונים שלהלן; מנ"ח מ' צז אות ד.
  210. ↑ עי' יריעות שלמה שבציון 217. ונראה שכ"ה לסוברים שהיו בו שני בדים, שאם לא נכנס כל בד בשתי טבעות הרי שלא היה צורך בארבע טבעות.
  211. ↑ עי' חזקוני שמות כה כו, שהיו אמתיים בין שני בדיו.
  212. ↑ עי' רלב"ג שמות כה כט, שהסניפים הנתונים משני צדי אורך השלחן, עי' ציון 246, היו נתונים כנגד הבדים.
  213. ↑ עי' ציון 202.
  214. ↑ העמק דבר שמות כה כו בד' ראב"ע שם.
  215. ↑ מעיל צדקה סי' לט.
  216. ↑ פנים יפות שמות כה יב בעניין בדי הארון, ע"פ סוכה ה א, שלא היה בכלים פחות מטפח.
  217. ↑ עי' להלן.
  218. ↑ שמות כה כז.
  219. ↑ יריעות שלמה חוברת ב יריעה יא (ד"ה והשווי), ועי"ש, שבא ללמד שלא יעשה טבעת אחת למעלה וטבעת שניה למטה. וכעי"ז בנמוקי רש"י חי' הרח"ה בד' רש"י שמות שם.
  220. ↑ מעשה חושב פ"ו אות ו, בפירוש; העמק דבר שמות כה כו ולז יד; פרשגן לבעל מקדש אהרן שמות שם כז אות זב.
  221. ↑ מעשה חושב שם.
  222. ↑ עי' ציון 212. העמק דבר שם ושם.
  223. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 80. פסי"ז שמות כה כח; משך חכמה שמות שם; פרשגן לבעל מקדש אהרן שמות שם כז אות חב.
  224. ↑ שמות שם. אחרונים הנ"ל.
  225. ↑ שמות שם כז.
  226. ↑ משך חכמה ופרשגן שם.
  227. ↑ ערוה"ש העתיד הל' ביהמ"ק סי' ז ס"ב.
  228. ↑ שמות כה כו. העמק דבר שמות שם בד' ראב"ע שם. ועי' תר' אונקלוס ותיב"ע ואברבנאל שבציון 171, שפי' בע"א.
  229. ↑ מעשה חושב פ"ז אות ב.
  230. ↑ עי' להלן.
  231. ↑ אברבנאל שמות כה כג.
  232. ↑ שמות שם כד.
  233. ↑ עי' להלן; עי' רש"י חגיגה כו ב ד"ה ציפוי ומנחות צו ב ד"ה וכי תימא; עי' תוס' שם ד"ה כאן, בפי' שני.
  234. ↑ ר"י בכור שור שמות כה כד; חזקוני שמות שם; הדר זקנים שמות שם; אברבנאל שם; מעשה חושב שם, ועי"ש בפירוש, שהוא משום עולי הרגלים שמביטים בו בשעה שמגביהים אותו להראות לחם הפנים, ע"ע כלי המקדש ציון 505, וע' לחם הפנים ציון 80.
  235. ↑ פענח רזא תרומה עה"פ מבית ומחוץ תצפנו; מנחת סולת מ' צז אות ב ד"ה והנה המנ"ח.
  236. ↑ ר"י בכור שור שם; חזקוני שם; הדר זקנים שמות שם. ועי' מנ"ח מצוה צז אות ב, שצידד כן.
  237. ↑ ע"ע ארון ציון 39, ותוס' חגיגה שם, בפי' ראשון.
  238. ↑ אהא"ז ביה"ב פ"א הי"ח אות ד בד' הרמב"ם שם. ועי' תורת משה לחת"ס סוף פר' יתרו ד"ה לפי. ועי' מנ"ח שבציון 118.
  239. ↑ ציונים 509.
  240. ↑ תוס' חגיגה כו ב ד"ה כאן, בתי' שני.
  241. ↑ עי' להלן; מעשה חושב פ"ב אות י בד' תוס' שם, בתי' ראשון, שהיה הציפוי עב ונלמד שיעורו מעובי הציפוי שבמזבח הזהב, ע"ע ציון +++. ועי' טו"ד לברייתא דמלאכת המשכן פ"ח, דעת ד"ה שלחן, שתי' בזה קושיית הריב"ש שבציון 169, שמחמת עובי הציפוי א"א היה לטבול השלחן באלכסון.
  242. ↑ ציון +++ ואילך.
  243. ↑ רש"י חגיגה כו ב ד"ה ציפוי, בפי' הגמ' שם: בציפוי שאינו עומד, לסוברים שמצופה בטסי זהב, עי' ציון 231; תוס' חגיגה שם ד"ה כאן, בפי' ראשון, בפי' גמ' הנ"ל, לסוברים שהוא כעין ציפוי הארון, עי' ציון 235; מאירי חגיגה שם; ברית שלום סוף פר' תרומה. ועי' ברית שלום שם, שהמסגרת והזר היו מחוברים לציפוי, לסוברים שהמסגרת היתה למעלה מן השלחן, עי' ציון 97, וכאשר מסירים את הציפוי אפשר לטבול את דף השלחן באלכסון המקוה, ועי' ציון 93, ביישוב קושיית הריב"ש שבציון 169.
  244. ↑ עי' ראשונים ואחרונים שבציונים 94, 100, 169, 188, שכתבו בתי' קושיית הריב"ש שבציון 169, שמחמת עובי המסגרת אינו יכול לטבול באלכסון, ומשמע שא"א להסירה. ועי' תוס' חגיגה, בפי' שני, שהעץ אינו בטל לציפוי משום שהוא דק, ומשמע שבלא טעם זה בטל לציפוי, וצ"ב אם הוא משום שלא ניתן להסירו.
  245. ↑ רש"י שמות כה כט.
  246. ↑ משנה מנחות צו א; תו"כ אמור פי"ח ה"ד; תוספתא מנחות פי"א: את החלה; רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ג: את שתי מערכות לחם הפנים.
  247. ↑ משנה ותו"כ שם.
  248. ↑ רא"ם שמות שם; תפא"י מנחות פי"א מ"ו יכין אות לד. ועי' ציון 210.
  249. ↑ עי' ציון 277 ואילך, ציון 266 ואילך.
  250. ↑ עי' ציון 259.
  251. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 639 ואילך. שפ"א מנחות שם, בתי' ראשון, בפי' ברייתא הנ"ל, ועי' שפ"א שבציון 270. ועי' תוס' שבציון 260, שפי' בע"א.
  252. ↑ שמות כה כט. רב קטינא מנחות צז א; רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ג. ועי' ראשונים שבציונים 390, 394, שפי' הכתוב בע"א.
  253. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה קשותיו, בפי' ראשון.
  254. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה קשותיו, בפי' שני, ושמות שם. ועי' רא"ם שמות שם, שתמה, שהרי נקראת בש' שמאלית.
  255. ↑ שמות שם. רש"י ורבנו בחיי שמות שם בד' תר' אונקלוס שם (וכ"ה בתיב"ע שם): ומכילתיה, שפירושו סובלותיו, ועי' רמב"ן שבציון 377, שפי' דבריו בע"א; רבנו מיוחס שמות שם. ועי' רש"י שם, שק' לפרש כן לשון מנקיות, ועי' רבנו מיוחס שם, שהוא מלשון הבדלה, שמנקות ומבדילות את לחם הפנים זה מזה.
  256. ↑ עי' ציון 331 ואילך.
  257. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 265 ואילך.
  258. ↑ מנחות צד ב ורש"י שם ד"ה תלח.
  259. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 278 ואילך.
  260. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה היינו.
  261. ↑ ברייתא מנחות שם.
  262. ↑ תוס' מנחות שם ב ד"ה לא ושם צז א ד"ה וקשותיו, ושפ"א שם בדעתם, ועי' שפ"א שבציונים 249, 270, שפי' דברי ר' יוסי בע"א. וע"ע הנ"ל ציון 269, שי"ס, שהוא משום שסובר שלחם הפנים עשוי כעין תיבה פרוצה. ועי' תוס' מנחות שם ושם, שהקשו כיצד נדרש הכתוב: וקשותיו, לדעה זו.
  263. ↑ רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ג.
  264. ↑ קר"א מנחות צו א; יריעות שלמה (פיינזילבר) ביה"ב פ"ג הט"ו וערוה"ש העתיד הל' תו"מ סי' קי ס"ו בד' הרמב"ם ביה"ב שם. ועי' מנ"ח שבציון 118. ועי' קר"א ויריעות שלמה שם, שמוכח כן ממה שאין סידור הקנים ונטילתם דוחים שבת, ע"ע לחם הפנים ציון 826 ואילך, ועי' יריעות שלמה שם, שממילא ה"ה לעניין סניפים.
  265. ↑ עי' ציון 244 ואילך.
  266. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 265 ואילך.
  267. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 272.
  268. ↑ ר"א בר ממל מנחות צד ב.
  269. ↑ עי' מנחות שם ורש"י שם ד"ה היינו וד"ה דעגיל.
  270. ↑ תוס' השלם שמות כה כט אות ט בשם מהרי"ח; פנים יפות ויקרא כד ו בד' רש"י שמות שם. ועי' רלב"ג שמות שם: קבועים בקרקע.
  271. ↑ עי' ציון 259.
  272. ↑ שפ"א מנחות צו ב, בתי' שני.
  273. ↑ עי' ציון 360. שפ"א שם.
  274. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 278 ואילך.
  275. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 287.
  276. ↑ ר"א בר ממל שם.
  277. ↑ עי' מנחות שם: דעגיל להו מיעגל, ורש"י שם ד"ה דעגיל, ועי' ציור שברש"י שם.
  278. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 294. עולת שלמה מנחות שם בד' רש"י שם.
  279. ↑ עי' להלן; דברי דוד שמות כה כט בד' רש"י שם.
  280. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 309. תוס' מנחות צד ב ד"ה דסמכי; מעשה חושב פ"ז אות ג.
  281. ↑ רא"ם שמות שם בד' רש"י שמות שם; קרבן אהרן לתו"כ אמור פי"ח ה"ד.
  282. ↑ פי' הראב"ד לתו"כ שם, ועי' ציור הסניפים מכת"י הראב"ד שם; עי' ציור הסניפים במלאכת שלמה מנחות פי"א מ"ו. וכ"מ בפי' ר"ש משאנץ לתו"כ שם. וכ"מ רש"י מנחות צה א ד"ה כמין: קנים שיש בהם ענפים הרבה וכו', ועי' רש"י שבציון 243, שהם כמין יתדות, ומשמע שהם דקים, ועי' ישר וטוב שבציון 313, שפי' דברי רש"י מנחות שם בע"א. וכ"מ ברבנו הלל לתו"כ שם, שהם כעין עמודים דקים. וכ"מ ברלב"ג שמות שם: כמו סעיפי אילן וכו'. ועי' רבנו גרשום מנחות שם: כעין קנין שמתפרדין מלמעלה, וצ"ב אם כוונתו כראב"ד הנ"ל, ואפשר שכוונתו כר"א בן הרמב"ם שבציון 282.
  283. ↑ משנה מנחות צו א, לגר' שלפנינו, ותו"כ אמור שם (ועי' דק"ס מנחות שם, שיש של"ג תיבות אלו, ועי' משנה מנחות פי"א מ"ו, לגר' שלפנינו, וכ"ה בכת"י פארמה ובודפשט: מופצלים, וכ"ה גר' פיהמ"ש לרמב"ם שם); עי' תוספתא וחזו"י בדעתה, שבציון 323. מלאכת שלמה שם.
  284. ↑ ר"א בן הרמב"ם שמות שם; דרך חכמה לר"ח קניבסקי ביה"ב פ"ג הי"ד ביאה"ל ד"ה ארבעה בד' הרמב"ם שם: מפוצלים בראשיהם, ע"פ ציור מכת"י הרמב"ם שבפיהמ"ש מנחות פי"א שם (הובא במהד' ר"י קאפח שם). ועי' ביאה"ל שם, שכ"מ בבמדב"ר פ"ד סי' יד: וקרניו היו שם, ועי' פי' רד"ל שם. וצ"ב לדעה זו, היכן התחילו הסניפים להתפצל. ועי' רשב"ם שמות שם: והיו מזלגות מכאן ומכאן וכו', וצ"ב אם כוונתו כר"א בן הרמב"ם הנ"ל. ועי' רבנו גרשום שבציון 280. ועי' ציון 364, שלדעה זו לא היו הקנים סמוכים על הסניפים.
  285. ↑ ביאה"ל שם.
  286. ↑ משנה מנחות צו א, ועי' ציון 281. דרך חכמה שם. ועי' פי' רד"ל שם.
  287. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 331.
  288. ↑ עי' ציון 342. פי' היעב"ץ ביה"ב פ"ג הט"ו.
  289. ↑ ע"ע הנ"ל שם, שלדעה זו רוחב השלחן חמישה טפחים, ולדעתם גובה השלחן שבעה טפחים וחצי, עי' ציון 73, ועליו גובה שש חלות שהוא חמשה עשר טפחים.
  290. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 333.
  291. ↑ ע"ע הנ"ל שם, שלדעה זו רוחב השלחן ששה טפחים, ולדעתם גובה השלחן תשעה טפחים, עי' ציון 75, ועליו גובה שש חלות שהוא שנים עשר טפחים. וע"ע הנ"ל ציון 339, שלסוברים שלחם הפנים היה כעין ספינה רוקדת, ע"ע הנ"ל ציון 287 ואילך, היו שיעורים הנ"ל אורך שיפוע הדפנות, ולפ"ז היה קצה הדופן נמוך יותר.
  292. ↑ רש"י מנחות צד ב ד"ה היינו ושמות שם; תוס' מנחות כח ב ד"ה גובהה; פי' רבנו הלל לתו"כ אמור פי"ח ה"ד; פי' ר"ש משאנץ לתו"כ שם. ועי' מעשה חושב שם, בפירוש, שדברי רש"י לאו בדווקא.
  293. ↑ תוס' מנחות כח שם בשם ר"ת, ועי' תוס' שם, שדחו; מנ"ח מ' צז אות ג בשם טור עה"ת שמות כה לט, ול"מ; טו"ד לברייתא דמלאכת המשכן פ"י, דעת ד"ה גופה, בד' תוס' מנחות שבציון 299, ועי' ציון הנ"ל.
  294. ↑ עי' ציון 57.
  295. ↑ עי' ציון 55.
  296. ↑ טו"ד שם.
  297. ↑ עי' ציון 57.
  298. ↑ חק נתן מנחות צז א בד' תוס' שבציון 299.
  299. ↑ עי' להלן.
  300. ↑ יחזקאל מא כב.
  301. ↑ עי' ציון 70. תוס' מנחות צז א ד"ה המזבח, בביאור הגמ' שם, ומעשה חושב פ"ז אות ג בדעתם. ועי' ברה"ז מנחות שם, שהק' שאין החשבון מכוון לשום דעה, וצידד שהיו גבוהים יותר מן הנצרך. ועי' טו"ד שבציון 291, שפי' דברי התוס' בע"א.
  302. ↑ עי' ציון 364. תוס' מנחות צד ב ד"ה דסמכי, וברה"ז מנחות צז א בדעתם. ועי' דרך חכמה ביה"ב פ"ג הי"ד ביאה"ל ד"ה ארבעה, שכ"מ בבמדב"ר פ"ד סי' יד.
  303. ↑ משנה מנחות צו א, ועי' ציון 281. מים קדושים מנחות צד שם בד' תוס' הנ"ל.
  304. ↑ עי' ציון 360.
  305. ↑ עי' להלן.
  306. ↑ משנה מנחות צו א, ועי' ציון 281. רבנו גרשום מנחות צד ב; ומנחות צו א ד"ה המפוצלים; פי' ר"ש משאנץ לתו"כ אמור פי"ח ה"ד. וכ"מ ברש"י שמות כה כט.
  307. ↑ תוי"ט מנחות פי"א מ"ו; תפא"י מנחות שם יכין ס"ק לד.
  308. ↑ עי' ציון 277 ואילך.
  309. ↑ תוס' מנחות צד ב ד"ה דסמכי: פגימות, בד' רש"י מנחות שם, ומים קדושים וישר וטוב מנחות שם, בדעתם. וכ"מ ברש"י מנחות צו א ד"ה המפוצלים: והרבה פיצולין יש בהן למנין הקנים, שמשמע שלכל קנה היה פיצול בפני עצמו, ועי' רש"י שבציון 312, וצ"ב.
  310. ↑ עי' ציון 354.
  311. ↑ מעשה חושב פ"ז אות ג. וצ"ב, מנין שהאמצעי היה נקב ולא חריץ.
  312. ↑ רש"ש מנחות צו א.
  313. ↑ עי' ציון 277 ואילך.
  314. ↑ רא"ם שמות כה כט בד' רש"י שמות שם. וכ"מ ברש"י שם: ששה פיצולים, שהשורה כולה קרויה פיצול אחד, ועי' רש"י שבציון 307, וצ"ב.
  315. ↑ תפא"י מנחות פי"א מ"ו יכין ס"ק לג ולה, ועי' הציור שבתפא"י שם; ישר וטוב מנחות צה א בד' רש"י שם ד"ה כמין דוקרנין. ולדעה זו צ"ב, אם היו פיצולים כמנין הקנים או פיצול אחד לכל שורת הקנים.
  316. ↑ עי' ציון 280.
  317. ↑ פי' הראב"ד לתו"כ שם.
  318. ↑ עי' ציון 355. רא"ם וגו"א שמות כה כט בד' רש"י שם, ועי' רא"ם שם, שמ"ש רש"י: ששה, הוא ט"ס, ועי' גו"א שם, שפי' דבריו בע"א; מעשה חושב פ"ז אות ג.
  319. ↑ ריב"א ור"ח פלטיאל שמות שם בד' רש"י שם: ששה פיצולים. ועי' ריב"א שם, שלבזיכין היו שתי ידות שהיו נתונות על הסניפים מכאן ומכאן. ועי' לבוש האורה ומנחת יהודה שמות שם בד' רש"י שם, שהפיצול השישי היה משמש לקנים שתחת החלה התחתונה שבכל סדר, ועי' צידה לדרך שמות שם וחנוכת הבית סי' נב, שדחו, שהרי סותר לברייתא שבציון 355.
  320. ↑ עי' ציון 355, שתחת החלות התחתונות לא היו קנים, ולא הונחו קנים אלא בין ראשונה לשניה; מעשה חושב פ"ז אות ג.
  321. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 331.
  322. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 333. ועי"ש ציון 339 ואילך, שלסוברים שהלחם כמין ספינה רוקדת, ע"ע הנ"ל ציון 287 ואילך, היו שיעורים הנ"ל אורך שיפוע הדפנות, ולפ"ז היה קצה הדופן נמוך יותר וכן גובה הפיצולים.
  323. ↑ מעשה חושב שם, ע"פ גמ' שבציון 342, שהקנים לא היו משוקעים לגמרי בלחם.
  324. ↑ מעשה חושב שם אות ד.
  325. ↑ משנה מנחות צו א; עי' תוספתא מנחות פי"א, ועי"ש, שלא נזכר למה היו משמשים; רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ד. ועי' תוספתא שם: מפוצלין, ועי' חזו"י לתוספתא שם, שהוא ט"ס, ומקום תיבה זו לעיל שם לעניין הסניפים.
  326. ↑ עי' תוספתא שם; רש"י שמות כה כט; רמב"ם שם. ועי' ציון 329, שהקנים הם המנקיות, ועי' שמות שם, שהכלים המנויים בכתוב עשויים זהב.
  327. ↑ רש"י שמות שם.
  328. ↑ משנה שם; רמב"ם שם.
  329. ↑ עי' גמ' שלהלן ציון 328 ורש"י מנחות צו א ד"ה משום איעפושי ושמות שם; רמב"ם תו"מ פ"ה ה"ב. ועי' תוי"ט מנחות פי"א מ"ו, בד' רמב"ם שם ורש"י שמות שם, שלכן היו הקנים עשויים כחצי קנה חלול, ועי' דרך חכמה ביה"ב שם ביאה"ל ד"ה כחצי, שרמב"ם ורש"י לא כיוונו לזה, ועי"ש, שצידד שהיו עשויים כן כדי שתשב עליהם החלה כראוי, ולדבריו מטעם זה היה צד הסדק מונח כלפי מעלה.
  330. ↑ עי' שבת קכד א ומנחות צו שם ושם צז א. ועי' חזו"י מנחות פי"א ה"ד, שמלבד שהעיפוש אינו כבוד לגבוה, יש לחוש שע"י העיפוש יפסל משם לחם.
  331. ↑ שמות שם. רב קטינא מנחות צז א; רמב"ם ביה"ב שם.
  332. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה מנקיות.
  333. ↑ שמות שם. רש"י ורבנו בחיי שמות שם בד' תר' אונקלוס שבציון 253; רבנו מיוחס שמות שם. ועי' רמב"ן שם בד' אונקלוס: והקשות שם כולל הקנים והסניפין, אולי בעבור פצולן יקראו כן בחלוף הצדי"ק בשי"ן. ועי' תוס' מנחות צו ב ד"ה לא, שלא מצאנו מחלוקת בזה, וניתן ליישב את ד' אונקלוס ע"פ הגמ' שלפנינו.
  334. ↑ רש"י שם, וכעי"ז בראב"ע שם בשם הערוך. ועי' ראב"ע שם, שדחה, ועי' רא"ם שם. ועי' רבנו מיוחס שם, שפי' שהוא ל' קשקשת.
  335. ↑ עי' ראשונים שבציון הנ"ל.
  336. ↑ שמות שם.
  337. ↑ רב קטינא מנחות שם.
  338. ↑ רש"י שם ד"ה שמסככין.
  339. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 800.
  340. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 801 ואילך.
  341. ↑ עי' רש"י שבת קכד א ד"ה משום. ועי' רדב"ז תו"מ שם: שאין הכתוב רגיל לסמוך על הנס, אלא לפי המורגל, ושמא לא יהיו ישראל ראויים לעשות להם נס כזה.
  342. ↑ רדב"ז שם.
  343. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 376. רש"י מנחות צו שם ד"ה משקע.
  344. ↑ מנחות שם ורש"י שם ד"ה פורתא. ועי' ציון 286, שצירוף כל ההגבהה מחמת הקנים אינו מגיע לטפח. ועי' מנ"ח מ' צז אות ה, שהרמב"ם השמיט, ועי' ליקוטי הלכות מנחות שם בתורת הקדשים אות ל: וצריך טעם, ועי' דרך חכמה שם בביאה"ל ד"ה אלו, שצידד בטעמו, שאינו מעכב.
  345. ↑ קר"א מנחות צו א; יריעות שלמה (פיינזילבר) ביה"ב פ"ג הט"ו וערוה"ש העתיד הל' תו"מ סי' קי ס"ו בד' הרמב"ם ביה"ב שם. ועי' קר"א ויריעות שלמה שם, שמוכח כן ממה שאין סידור הקנים ונטילתם דוחים שבת, ע"ע לחם הפנים ציון 826 ואילך, ועי' יריעות שלמה שם, שממילא ה"ה לעניין סניפים. ועי' מנ"ח שבציון 118.
  346. ↑ ציון 809 ואילך.
  347. ↑ עי' ציונים 307 ואילך, 312.
  348. ↑ מעשה חושב פ"ז אות ג. ונראה שהיינו מעט פחות משיעור זה, שהרי לדבריו החריצים שבצדדים אינם מפולשים כעובי הסניף כולו, עי' ציון 307. וצ"ב בדעת הסוברים שמונחים על הקנים היוצאים מצדי השדרה, עי' ציון 315, אם היו הקנים נכנסים בכל עובי הסניף.
  349. ↑ עי' אחרונים שבציון 313, שמונחים על כעין ענף היוצא מן הצד הפנימי של הסניף, ומשמע שאין אורך הקנה אלא מה שבין הסניפים. וצ"ב באורך הקנים לסוברים שאין הקנים סמוכים על הסניפים, עי' ציון 364,
  350. ↑ משנה מנחות צו א; תו"כ אמור פי"ח ה"ד; תוספתא מנחות פי"א; רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ד.
  351. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 36.
  352. ↑ משנה מנחות צו שם; רמב"ם שם הי"ד והט"ו.
  353. ↑ תו"כ שם; ברייתא מנחות שם צז א; רמב"ם שם הט"ו.
  354. ↑ רש"י שם ד"ה כדתניא.
  355. ↑ פי' הראב"ד לתו"כ שם.
  356. ↑ תו"כ שם; ברייתא שם; רמב"ם שם. ועי' רמב"ם תו"מ פ"ה ה"ב, שהשמיט, ומהר"י קורקוס שם, שסמך על מש"כ בהל' בית הבחירה, ועי' ערוה"ש העתיד סי' קי ס"ו.
  357. ↑ ברייתא שם; עי' רמב"ם בית הבחירה שם. ועי' לבוש האורה שבציון 317.
  358. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 641 ואילך. ברייתא שם.
  359. ↑ עי' ציון 228 ואילך. רבנו גרשום מנחות שם.
  360. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה על, לגי' שטמ"ק שם אות יב. ועי' דברי דוד שמות כה כט, שאין עיפוש במונח על מתכת. ועי' חנוכת הבית סי' נב, שאין הזהב מקרר אלא שאינו מוסיף הבל, ואחר שנתקרר על גבי השלחן שבאולם, עי' ציון 384, שהיה עשוי שיש, ע"ע אולם ציון 57, שוב לא הוסיף להתחמם בשלחן הזהב.
  361. ↑ רבנו גרשום שם; רש"י שם.
  362. ↑ רבנו גרשום מנחות צד ב; רש"י שמות כה כט ומנחות צד שם ד"ה היינו וצו א ד"ה המפוצלים; פי' הראב"ד לתו"כ אמור פי"ח ה"ד; פי' ר"ש משאנץ לתו"כ שם; פסקי רי"ד מנחות צו שם; רלב"ג שמות שם; מעשה חושב פ"ז אות ד.
  363. ↑ רש"י שמות שם.
  364. ↑ פי' הראב"ד לתו"כ שם.
  365. ↑ ציון 307 ואילך.
  366. ↑ תוס' מנחות צד ב ד"ה דסמכי. וכ"מ ברמב"ם ביה"ב פ"ג הט"ו, שלא הזכיר שהקנים סמוכים על הסניפים, ועי' ביאה"ל שבציון 282, שלדברי הרמב"ם היו הסניפים עשויים כעין מקל המתפצל לשני ראשים, ולפ"ז אין מקום לקנים להיסמך על הסניפים.
  367. ↑ משנה מנחות צד א; תו"כ אמור פרק יח; עי' רמב"ם תו"מ פ"ה ה"ח. וע"ע לחם הפנים ציון 485.
  368. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 488 ואילך.
  369. ↑ שמות כה כט. רב קטינא מנחות צז א; רמב"ם ביה"ב פ"ג הי"ד.
  370. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 508 ואילך. רש"י שמות כה כט, ועי' ציון 378; תוס' מנחות צד א ד"ה וכשהוא; רמב"ן שמות שם בד' תר' אונקלוס שם; עי' רלב"ג שמות שם; אברבנאל שמות שם כג.
  371. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 501 ואילך.
  372. ↑ רש"י שם.
  373. ↑ גו"א שם, ע"פ פסחים עד א.
  374. ↑ עי' שמות שם.
  375. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 498 ואילך.
  376. ↑ ליקוטי הלכות מנחות פי"א תורת הקדשים אות ב; הר המוריה תו"מ פ"ה ה"ח.
  377. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 543 ואילך, שי"ס שלישת לחם הפנים ועריכתו בחוץ, ומשמע שאינו מתקדש בדפוס. גו"א שם. וע"ע הנ"ל ציון 548, שי"ס שאף לדעה זו מתקדש הלחם בעשרון, אלא שאינו מתקדש לגמרי.
  378. ↑ עי' שמות ל כו-כז, וע"ע כלי שרת ציון 153. עי' גו"א שם, ולהלן שם (ד"ה אבל). ועי' תוס' מנחות צד שם, בתי' ראשון, שצדדו שאף שהדפוסים אינם כלי שרת הרי הם בכלל הקערות, שאין הקערות בכלל כלי השלחן שנתקדשו עם המשכן.
  379. ↑ שמות כה שם. רמב"ן שמות שם בד' תר' אונקלוס שם (וכ"ה בתיב"ע שם): מכילתיה, שהוא ל' מידה, לפי שהדפוס עשוי למידתו של הלחם. ועי' ציון 394.
  380. ↑ עי' רש"י מנחות צז שם ד"ה דפוסין, וטהרת הקדש שם בדעתו, ועי"ש, שסותר לדברי רש"י בחומש שבציון 368; טהרת הקדש שם בד' הרמב"ם שלהלן. וכ"מ בפי' ר"א בן הרמב"ם שמות כה כט, בגליון,.
  381. ↑ עי' ציון 372. רמב"ם תו"מ פ"ה ה"ח. ועי' ר"א בן הרמב"ם שם, שנאפה בדפוסים של ברזל, ומשמע שאף הם בכלל קערות, וצ"ב שהרי כלי השלחן שבכתוב עשויים זהב.
  382. ↑ ציון 155.
  383. ↑ ציונים 885 ואילך, 916 ואילך.
  384. ↑ ראשונים שבציונים 386, 388.
  385. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 901.
  386. ↑ ע"ע אולם ציון 57 ואילך.
  387. ↑ תוס' שלהלן.
  388. ↑ שמות כה כט. תוס' מנחות צד שם, בתי' שני, וע"ע לחם הפנים ציון 521 ואילך.
  389. ↑ ראשונים שלהלן.
  390. ↑ שמות כה כט. ר"י בכור שור שמות שם; הדר זקנים שמות שם; חזקוני שמות שם; ר"ח פלטיאל שמות שם.
  391. ↑ ראשונים שלהלן.
  392. ↑ שמות כה כט. ר"י בכור שור שמות שם; חזקוני שמות שם; חזקוני שמות שם; ר"ח פלטיאל שמות שם; הדר זקנים שמות שם. ועי' ציון 250, שיש שפי' הכתוב בע"א.
  393. ↑ במדבר ד ז.
  394. ↑ ראשונים הנ"ל.
  395. ↑ ע"ע לחם הפנים ציון 543 ואילך, מח' תנאים.
  396. ↑ גו"א שמות כה כט בד' תר' אונקלוס שם. ועי' ציון 250, שיש שפי' הכתוב בע"א. ועי' רמב"ן שמות שם, שצידד מתחילה כעי"ז בד' תר' אונקלוס הנ"ל. ועי' רא"ם שם, שדחה.
  397. ↑ גו"א שם.
  398. ↑ עי' שמות שם. גו"א שם.
  399. ↑ עי' ציון 376. גו"א שם.
  400. ↑ משנה מנחות צו א וצט ב; רמב"ם תמידין ומוספין פ"ה ה"ב. וע"ע בזיכין.
  401. ↑ עי' להלן שהם "כפות" שבמלאכת השלחן, ועי' שמות כה כט, שהכלים המנויים שם עשויים זהב.
  402. ↑ שמות שם. רב קטינא מנחות צז א; תר' אונקלוס ותיב"ע שמות שם; רמב"ם בית הבחירה פ"ג הי"ד. ועי' אברבנאל שמות שם כג, שצידד לפרש בע"א.
  403. ↑ ציון 153.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:שלחן&oldid=124101"