פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמח א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – שריפה על מתים
תוספתא (הוצאת ליברמן) שבת פרק ז הלכה יח
שורפין [את] (על) המלכים ולא מדרכי האמורי שנאמר: "בשלום תמות ובמשרפות וגו'" – כשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים אבל לא על הדיוטות {שיש בזה יוהרא והשחתה (רמב"ן בתורת האדם שער הסוף – ענין ההוצאה סע' כא)}. ומה הן שורפין עליו? מטתו וכלי תשמישו. מעשה שמת רבן גמליאל הזקן ושרף עליו אנקלוס הגר יתר משבעים מנה.
עבודה זרה יא ע"א
תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: (ויקרא יח) "ובחוקותיהם לא תלכו"! אלא, דכולי עלמא - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא.
וכ"פ השו"ע: "שורפין על המלכים (או על הנשיאים) – מטתן וכלי תשמישן. אבל על ההדיוטות – אסור".
וביאר הש"ך (ס"ק א-ב) שאין בשריפת כלי מלכים ונשיאים משום דרכי האמורי, ואין בזה בל תשחית, משום שזהו כבודם שאחרים לא ישתמשו בכלי תשמישן. אך לגבי הדיוטות אסור משום שיש בזה חשש יוהרא ואיסור השחתה.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים