פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנג ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:21, 18 בפברואר 2019 מאת Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שנג ה

סעיף ה – תינוק מגיל שלושים יום עד שנה

כיצד מוציאים תינוק מגיל 30 יום

מועד קטן כד ע"ב

בן שלשים יוצא בדלוסקמא. רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף, אלא הניטלת באגפיים {גדולה יותר, שצריך שני אנשים להרימה (רש"י, מרדכי וט"ז (ס"ק ב)) / קטנה יותר, שאינה כ"כ כבדה, שיכול להרימה בשני אגפיו (רמב"ם, נימוק"י וש"ך (ס"ק ו))}. ועומדין עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים, ותנחומי אבלים.


  • השו"ע פסק ע"פ הראשונים כר' יהודה: "בן ל' יום גמורות, יוצא בגלוסקמא הניטלת באגפיים, ועומדין עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים".

כיצד מוציאים תינוק מגיל שנה

מועד קטן כד ע"ב

בן י"ב חדש – יוצא במטה. ר' עקיבא אומר: הוא בן שנה ואבריו כבן שתים, הוא בן שתים ואבריו כבן שנה – יוצא במטה.


  • וצא יב' חודש במיטההשו"ע פסק ע"פ הרמב"ם כדעת ת"ק: "בן י"ב חדש, יוצא במטה".

מועד קטן כד ע"ב

ר' שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה - רבים מצהיבין {"מרגישים ומצערין" (רש"י)} עליו. אינו יוצא במטה - אין רבים מצהיבין עליו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: ניכר לרבים {"שהיו מכירין כבר, שהיה רגיל לצאת מן הבית" (רש"י)} – רבים מתעסקים עמו. אינו ניכר לרבים – אין רבים מתעסקים עמו.


  • וצא יב' חודש במיטההשו"ע פסק ע"פ הרמב"ם הן כדברי ר' שמעון בן אלעזר והן כר' אלעזר בן עזריה[1]: "בן י"ב חדש, יוצא במטה. וכל היוצא במטה - רבים מצהיבים עליו; ושאינו יוצא במטה - אין רבים מצהיבים עליו. וכל הניכר לרבים - רבים מתעסקין בו; וכל שאינו ניכר לרבים - אין רבים חייבים להתעסק בו".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים

  1. וביאר הב"י שהרמב"ם הבין שאין בין שתי הדעות מחלוקת.