פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסב ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב – כיצד משכיבים את המת
בבא בתרא עד ע"א
מתי מדבר... הוו גני אפרקידא {שראשם למעלה (רש"י)}, אי נמי מן הצד.
נזיר סד ע"ב
המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו - נוטלו ואת תפוסתו... "מושכב" - פרט ליושב, "כדרכו" - פרט לשראשו מונח בין ירכותיו.
ירושלמי נזיר פרק ט ה"ג
אי זהו משכב כדרכו? רגליו מפושטות וידיו על לבו.
- כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן והרמב"ם: "נותנין המת על גביו, ופניו למעלה, כאדם שהוא ישן".
- כתב הש"ך (ס"ק ב) שאם קובר באופן אחר את המת יש בזה בזיון למת.
- וכתב העטרת זהב (הובא בש"ך ס"ק ב): "נוהגין לכסות הארון בדף ושלא להטיל שום עפר על גופו מפני שבזיון הוא לו".
מנהגים בקבורת המת
- כתב גשר החיים (ח"א עמ' קמח):
- "מורידין את המת דרך רגליו... אבל את המכסה של האוהל (במרצפות) – מתחילין מעל הראש".
- "בנתינת העפר מתחלפין חברי החברה קדישא, והמנהג להקפיד שלא לקבל את המרה או המגרפה מיד חברו אלא מניחה על הארץ והשני נוטלה מעל הארץ".
- וכתב החזו"ע (ח"א "דיני לוית המת" סע' טז) ע"פ כנה"ג (סי' שנז אות ג): "יש נוהגים להניח מטתו סמוך לקבר, ולעשות שבע הקפות סביב המת... אומרים מזמור יושב בסתר עליון... ואין לעשות ההקפות האלה בלילה". וכ"כ גשה"ח (עמ' קלה).
- עוד כתב החזו"ע (שם עמ' שכז): "נוהגים לכסותו במרצפות, ועליהם נותנים עפר, ואומרים אז את הפסוק: "והוא רחום יכפר עוון"... ונהגו שראש החברה קדשא מבקש מחילה מן הנפטר, אם נהגו עמו דבר שאינו לפי כבודו... ואחר שנסתם הגולל אומרים "צידוק הדין"... ואח"כ אומרים קדיש יהא שלמא, והשכבה למנוחת המת ולעילוי נשמתו...".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים