פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – קבורת נוכרים
תוספתא (הוצאת ליברמן) גיטין פרק ג הלכה יד
מספידין וקוברין מיתי גוים מפני דרכי שלום מנחמין אבילי גוים מפני דרכי שלום.
גיטין סא ע"א
ת"ר: ... קוברין מתי גוין עם מתי ישראל, ומנחמים אבליהם, מפני דרכי שלום.
- מתי צריך לטפל במתים גויים: (ב"י)
רש"י – דווקא כשמצא גוי שמת יחד עם ישראל.
רשב"א, ריטב"א, ר"ן וכל-בו (סי' קיד) – כל גוי שמוצא אותו מת, אף שמצאו ללא מת ישראל, מפני דרכי שלום.
- הכרעה: השו"ע פסק כרשב"א וסיעתו: "קוברים מתי נוכרים ומנחמים אבליהם, מפני דרכי שלום".
ליווי מת נוכרי
כתב הכל-בו (סי' קיד, הובא בב"י): "הרואה את המת חייב לעמוד מפניו ולנהוג בו כבוד. ואפי' מת גוי חייב ללוותו ד"א".
קבורת נוכרי סמוך לישראל
כתב הר"ן (על הרי"ף גיטין כח. ד"ה קוברין) שאסור לקבור נוכרי סמוך לישראל: "לא שיהו קוברים אותן אצל ישראל דהא אין קוברין רשע אצל צדיק". וכ"כ עוד ראשונים.
וכ"פ הב"ח (יו"ד סי' קנא): "אין ספק שאין קוברין גוי אצל ישראל, דאפילו ישראל רשע אין קוברין אצל צדיק (עיין סי' שסב סע' ה) כל שכן גוי אצל ישראל".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים