פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעד ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט – מת אחד מהתאומים
כתב השו"ע ע"פ האור זרוע: "יש מי שאומר, דתאומים שמת אחד מהם תוך שלשים יום, והשני חי, (ומת) אחר ל' יום – אין מתאבלין עליו".
- בביאור השו"ע, האם גורסים את המילה "ומת", והאם מתאבלים על התינוק השני כשמת: (ט"ז ס"ק ג, ש"ך ס"ק ט)
עט"ז ומהר"ם מלובלין – גורסים. והכוונה שלא מתאבלים על השני, משום שהראשון מעיד שהשני גם נפל.
ב"ח, דרישה, ש"ך וט"ז – לא גורסים. ופירושו: התאום הראשון מת, והתאום השני חי. והייתה הוה אמינא, שכיוון שהשני חי, זה מעיד שהראשון מת מגורם אחר, ואינו חשיב נפל, ואולי יתאבלו עליו. קמ"ל: שלא מתאבלים על התינוק הראשון.
- הכרעה: מלשון האור זרוע משמע כהבנת הב"ח וסיעתו, ולכן נראה שיש להתאבל על השני.
- וכ"פ החזו"ע (ח"א "על מי מתאבלים" סע' י, עמ' תקמד): "תאומים שמת אחד מהם תוך שלושים, והשני חי לאחר שלושים – אין להתאבל על הראשון שמת... ואם אח"כ מת גם השני לאחר שמלאו לו שלושים יום – מתאבלים עליו".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים