פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצ ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:07, 18 בפברואר 2019 מאת Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצ ה

סעיף ה – נטילת שיער אישה

מסכת שמחות פרק ז הלכה יא

האשה מותרת בנטילת שיער לאחר שבעה.


  • אלו שערות התירו לאשה ליטול אחר שבעת ימי אבלותה: (ב"י, דר"מ ס"ק ה, ב"ח סע' ו, ט"ז ס"ק א, ש"ך ס"ק ב)
  • רי"ף ורמב"ם – התירו לאשה ליטול שערות ראשה אחר שבעה.

  • רש"י, תוספות, רמב"ן ורא"ש – התירו לאשה רק להעביר סרק על פניה של מטה, כדי שלא תתנוול על בעלה. אך אסור לאישה ליטול משערות ראשה.

    • הכרעה: השו"ע פסק כרי"ף וסיעתו: "אשה מותרת בנטילת שיער אחר ז'". וכ"פ החזו"ע (ח"ב עמ' רצג).
    • אך הרמ"א פסק כרש"י וסיעתו: "ויש אוסרים אף לאשה. וכן עיקר".[1]
    • וכתב הש"ך ע"פ הב"ח: "במקום שדרכה של אשה לגלח שערות אלו, כגון רבוי שערות דצידעא {שיער שנמצא ברקה (רש"י שבת פ:)} ובת צידעא {ושיער שתחת הרקה (רש"י שם)} - מותרת ליטלם אחר שבעה".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים

  1. וביאר סברתו בדר"מ (ס"ק ה) שעל אף שהלכה כמיקל באבל. כאן יש להחמיר, משום שרוב הראשונים החמירו. ועוד, שהרמב"ן והרא"ש שהם בתראי הקשו על הרי"ף וסיעתו, וכתבו על דברי רש"י שהם עיקר.