פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצט ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצט ה

סעיף ה – באמצע אבלותו חל הרגל

מועד קטן יט ע"ב

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: הכל מודין כשחל {לאבל היושב שבעה} שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב {עד כניסת הרגל (רמב"ם אבל פ"י ה"ו) / עד אחד תפילת מנחה של ערב הרגל שעמדו המנחמים מאצלו (ראב"ן וראבי"ה, עיין בב"י או"ח סי' תקמח על סע' י)}.

• כתבו הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש (הובאו בב"י או"ח סי' תקמח על סע' י) שדין זה הוא אף באבל ביום השישי לאבלותו. וז"ל הרמב"ם (הל' אבל פ"י הל' ו): "חל ששי שלו בערב הרגל ואין צריך לומר חמישי או שלישי - אינו מגלח ולא בטלה ממנו אלא גזירת שבעה בלבד".

• מה מותר לאבל (עד היום הששי לאבלותו) לעשות בערב הרגל: (ב"י או"ח סי' תקמח על סע' י, ב"י כאן, דר"מ ס"ק ג, ש"ך ס"ק יד)

• רמב"ם – אסור לאבל להפסיק אבלותו עד שיכנס הרגל: "ואינו מותר לרחוץ ולסוך ולעשות דבר עד שיכנס יו"ט".

• ראב"ד ורא"ש – מותר לכבס (כי לא ניתן לעשותו ברגל), אך לרחוץ אסור (כי יכול לרחוץ ברגל).

• ריב"א, מרדכי ותרוה"ד – מותר לכבס ולרחוץ, אך דווקא סמוך לחשיכה, שיהיה ניכר שעושה זאת מחמת הרגל.

  • הכרעה: השו"ע סתם כראב"ד וסיעתו: "אם חל אחד מימי האבלות, חוץ מהשביעי, בערב הרגל - מותר לכבס, ולא ילבשנו עד הלילה. וטוב ליזהר מלכבס עד אחר חצות, כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס. אבל לרחוץ אסור עד הלילה. ויש מתירין לרחוץ אחר תפלת המנחה, סמוך לחשיכה".
  • ==== אך הרמ"א פסק כריב"א וסיעתו, שכתב על סוף דברי השו"ע: "וכן נוהגין".^[1] ====
  • וכתב הש"ך, שמכל מקום אסור לאבל להסתפר בשעה זו, כי לא בטלה ממנו גזירת שלושים.

• כתב הש"ך (ס"ק טז) ע"פ תרוה"ד (סי' רפז), שאפילו אם מת קרובו בערב שבת, והשבת היא ערב הרגל - יכול האבל לרחוץ בערב שבת.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים