הרב יוסף יוזל הורוביץ
|
|
רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגיאן שבליטא - 9 בדצמבר 1919, קייב שבאוקראינה), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל סלנטר, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית. התפרסם בכינוי "הסבא מנובהרדוק".
ביוגרפיה[עריכה]
רבי יוסף יוזל נולד בעיר פלונגיאן, הסמוכה לשאוול בליטא לרבה של העיירה ר' שלמה זלמן הורוביץ. בנערותו גילה כישרונות מיוחדים. התחתן בגיל 18 עם בת עיירת שווקשנה, אך בין אירוסיו לנישואיו נפטר חותנו, ור' יוסף יוזל נאלץ לקחת את פרנסת כל משפחתו על שכמו.
הוא התחיל להתעסק במסחר והיה נוסע לרגל עיסוקיו לעיר קליפדה (ממל). שם פגש את ר' ישראל סלנטר שהיה לרבו. רבי יוסף יוזל עזב את כל עיסוקיו והתמסר כולו ללימוד המוסר בהדרכת רבו החדש. הוא הצטרף לכולל שהקים בעיר קובנה, ולמד שם כל זמנו ללא הפסקה.
לאחר מכן הסתגר בבית בעיירה סלובודקה הסמוכה לקובנה, שנה ו-9 חודשים. ולא הניח לאיש להיכנס אליו. לקראת סוף התקופה הזאת החל להפגש עם רבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", ולדון איתו בענייני מוסר ולימוד, אך בשיטות עבודה עצמית ודרך חיים הם נחלקו מהיסוד. רבי שמחה זיסל בסוף שיכנע את רבי יוסף יוזל שכיום אסור להסתגר לבד ולהתפתח, אלא חייבים להשפיע על העולם. בעקבות שינוי דעתו ערך מסע בקהילות היהודיות הגדולות בתחומי המושב והקים בתי מדרש ללימוד הגמרא עם מוסר לפי שיטתו מקרן הנדיב עובדיה לחמן מברלין.
כמו כן היה תלמידו של רבי אברהם שינקר והביא תורות רבות בשמו.
בשנת 1896 החליט שכדי להשפיע באמת על בני דורו יש לפתוח ישיבה, שתהיה מרכז רוחני לכל פעילותו להפצת המוסר והשכלה יהודית לבני העם. מיקום הישיבה נבחר בעיר נובהרדוק, ועל שמה הישיבה נקראה ישיבת נובהרדוק, כמו כן שיטתו החינוכית של ר' יוסף יוזל נשאה שם זה. בנוסף פעל לייסד ישיבות ובתי מדרש דומים בערים עם אוכלוסייה יהודית גדולה במטרה להוות מרכז רוחני ליהודי כל ערי האזור. כך נוסדו בתי מדרש בערים: ברדיצ'ב, באלטה, אודסה, מיקולאייב, חרסון ומוהיליב-פודילסקי.
בשיאה מנתה רשת הישיבות של ישיבת נובהרדוק כ-4,000 תלמידים.
בשנת 1915 עבר יחד עם ישיבתו לעיר הומל, שהייתה רחוקה יותר משדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה. ב-1919 עבר עם חלק מתלמידיו לקייב לחזק את הפליטים שנמצאו שם. בקייב התנאים הסניטריים היו קשים ורבים נספו במגפה. רבי יוסף ניסה לעזור כפי יכולתו, אך נדבק בעצמו במחלה ונפטר בקייב בי"ז בכסלו ה'תר"ף (9 בדצמבר 1919). לימים הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
מתלמידיו[עריכה]
- הרב אברהם יפה'ן, חתנו
- הרב חיים אליעזר בן ציון ברוק מירושלים ראש ישיבת בית יוסף נובהרדוק בשכונת בית ישראל
- הרב יואל ברנצ'יק - ראש ישיבת נובהרדוק בצריצין
- הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי, חתנו
- הרב אברהם זלמנ'ס - ראש ישיבת נובהרדוק ברוסטוב
- הרב אהרן וינשטיין - ראש ישיבת בית יוסף בתל אביב
- הרב דוד בודניק
- הרב דוד בליאכר - ראש ישיבת בית יוסף במזריץ' ומקים רשת ישיבות "בית יוסף" ברחבי פולין
- הרב שבתי נחומוביץ - ראש ישיבת בית יוסף בשדליץ ובחיפה ומשגיח בישיבת תפארת ישראל
- הרב הלל ויטקינד - מייסד ישיבת בית יוסף בתל אביב
- הרב חיים זייצ'יק
- הרב יהושע לב - ראש ישיבת נובהרדוק בלובר
- הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו - ראש ישיבת עץ חיים במונטרה
- הרב יעקב ישראל קנייבסקי - ר"מ בישיבת בית יוסף בפינסק וראש ישיבת בית יוסף בבני ברק
- הרב שלמה בלוך - מאישי תנועת המוסר ותלמיד החפץ חיים
- הרב שמואל וינטרוב - ראש ישיבת בית יוסף בפינסק
צאצאיו[עריכה]
חתניו[עריכה]
- הרב רפאל אלתר שמואלביץ, רבה של סטוצ'ין
- הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי, משגיח בישיבת אהל תורה, ברנוביץ
- הרב ראובן סילבר (שליוואנסקי)
- הרב אברהם יפה'ן, ראש ישיבת נובהרדוק
ספריו[עריכה]
מדרגת האדם, חלק א, פולטבה 1918, הספר כלל 6 פרקים: א) בתקופת העולם, ב) בתיקון המידות, ג) בבירור המידות, ד) בדרכי התשובה, ה) ובחרת בחיים, ו) בדרכי הביטחון.
מדרגת האדם, חלק ב, פיוטרקוב 1921, 6 פרקים נוספים: ז) ביראה ואהבה, ח) בבקשת השלמות, ט) בנקודת האמת, י) בדרכי החיים, י"א) בחשבון הצדק, י"ב) במזכה הרבים.
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}