פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ה ז
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז
נכרתו הביצים או אחת מהם, או שנפצעה אחת מהם, או שנידוכה אחת מהן, או שחסרה, או שניקבה (נקב מפולש) (ב"י בשם נ"י בשם תוס' פ' הערל), הרי זה פסול (יבמות עה,א). הגה: וכן עיקר. ודלא כיש מתירים בעל ביצה אחת אם היתה אותה שנטלה שלימה כשנטלה ונשארת של ימין (היא סברת ר"ת). אמנם ראיתי מקילין כסברא האחרונה, אבל טוב לחוש באיסור דאורייתא לדברי המחמירים והם רוב מנין ורוב בנין.
ביצה אחת: יבמות עה,א: ת"ר: איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו ביצים שלו, ואפילו אחת מהן, ואפי' ניקבו, ואפילו נמוקו, ואפילו חסרו. אמר רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה, שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה: כל שאין לו אלא ביצה אחת, אינו אלא סריס חמה וכשר. סריס חמה ס"ד? אלא, הרי הוא כסריס חמה וכשר.
רמב"ם,רשב"א,שו"ע: פסול. ר' ישמעאל עוסק בפצוע בידי שמים. הנ"י הדגיש שכן כתב הרמב"ם שהוא הבקיא שברופאים, וכתב שכן גם דעת בה"ג, רי"ף, רמב"ן, רא"ה וריטב"א, והחולקים הם ר"י, ר"ת, ר"ש, ראב"ד ורא"ש.
ר"ת: אם נפצעה פסול אמנם אם ניטלה כולה כשר. ר' ישמעאל עוסק בפצוע בידי אדם אחרת גם בשני הביצים היה כשר, ואינו חולק על הברייתא אלא עוסק בניטלה והברייתא בנפצעה.
ר"י: אם ניטלה או נפצעה של שמאל כשר ואם של ימין פסול. בירושלמי נאמר: "אמר שמואל אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו. א"ר יודן בר חנינא ובלבד שלימין". בתחילה פירש כר"ת שאם ניטלה בשלימות כשר, אך יותר נראה לו לפרש שיש כאן שתי תיבות ופירושו שאם נותרה "של ימין" כשר.
רמ"א: העיקר כאוסרים אמנם ראיתי מקילים כשנשארה של ימין והשניה ניטלה בשלימות אבל טוב לחוש באיסור דאורייתא למחמירים שהם רוב מנין ורוב בנין.
רש"ל,ב"ח,חזו"א[1]: יש להקל בשעת הדחק, וכן המיקל אין מוחים בו. רש"ל – ואין הבדל בין ימין לשמאל. ואם הרופאים אומרים שיכול להוליד ודאי שיש לסמוך על המקלים.
דברי יציב[2]: סוגיא דעלמא כר"ת ואא"ז בדברי חיים כתב דנראה מרוב האחרונים דפסקו כר"ת, ובהצטרף עוד ספק אחד בודאי כשר לבא בקהל, ולכן התיר במקרה שהותחל ע"י חולי וחתכוהו שלדעת הרמב"ם חשוב כבידי שמים. והביא דברי השואל ומשיב שהרמ"א החמיר דוקא באינו נשוי.
מתוך הספר יאיר השולחן