פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז לח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לח
אשה אומרת: מת, או היא שאמרה: מת בעלי, ואחר כך בא עד כשר ואמר: לא מת, הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא (רמב"ם). ויש אומרים שאם אשה אחרת או היא שאמרה: מת, והתירוה לינשא על פיה ואח"כ בא עד כשר ואמר: לא מת, לא תצא מהיתירה (נ"י) (אבל אם באו תחלה שתי נשים והתירוה לינשא על פיהן, ואחר כך בא עד אחד, לא תצא מהתירה לכ"ע) (כ"כ הב"י בשם מ"מ).
הותרה ע"פ אשה ובא עד להכחיש: רמב"ם,טור: תצא. אשה כנגד עד אינה כשניים חוץ מבשבויה שהקלו כמבואר בכתובות כג,ב.
רמב"ן,רשב"א: כשהותרה ע"פ אשה אחרת לא תצא, אך אם ע"פ עצמה תצא.
נ"י: לא תצא אפילו אם הותרה ע"פ עצמה. הריהי כשניים כמו בשבויה.
שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כנ"י.
ח"מ,ב"ש: אין לסמוך על הנ"י כשהותרה ע"פ עצמה. כי שאר הראשונים חולקים.
מתוך הספר יאיר השולחן